לעיתים, משתלבים סלבס בעולם העסקים ומתגייסים לתפקידים בכירים במגזר העסקי. כאשר אירועים כאלו מתרחשים בחברה ציבורית, המשקיעים המייצגים את הציבור הרחב מתמודדים עם השאלה האם מינוי כזה מציף ערך להשקעתם ואמור לקבל ביטוי במחיר המניה? האם מורן אטיאס, חיים רמון, דן חלוץ ואנשים מפורסמים אחרים תרמו לצמיחת מניות וחברות בהן כיהנו כדירקטורים? ההיסטוריה של המשק המקומי אינה מספקת הוכחות ברורות לכך.
ברוב המקרים מגויס הסלב לשורות הדירקטוריון של חברה הנמצאת בשלבים התחלתיים או סופיים של מחזור חייה, ובעיקר מדובר בחברות הזנק או קטנות. דירקטוריון החברה הוא אורגן המייצג את בעלי המניות והוא אחראי על קביעת אסטרטגיה ומדיניותה של החברה. לכן, הגדרתית, יו"ר הדירקטוריון הינו אסטרטג הראשי של החברה החותם על דו"חות ומפקח על פעילותו של המנכ"ל. מה לסלב ולאסטרטגיה של החברה? סביר להניח כי לא ימונה סלב שאינו בעל הכשרה מקצועית מתאימה לדירקטוריון של החברה יציבה תפעולית שמצדיקה את קיומה על ידי רווחים מפעילות השוטפת. אלא מטרת גיוס דמות המעוגנת היטב בתודעה הציבורית היא לסייע לחברה בגיוס כסף וליצור בז תקשורתי שבסופו של דבר גם יביא לגיוס משקיעים והון.
המקרה אולי הבולט ביותר בהיסטוריית המשק המקומי המודרני הוא מינויה של מורן אטיאס כדירקטורית בחברת נדל"ן ציבורית. בתחילת שנת 2008, החלה אטיאס לכהן כדירקטורית בחברת עטיה גרופ כאשר ברשותה השכלה תיכונית בלבד ללא שום תעודה מקצועית או הכשרה מתאימה פרט להיותה אחיינית של בעלי השליטה, שחקנית, דוגמנית ואשת עסקים (על פי הודעת החברה באותו מועד). ראוי לציין כי חודש לאחר מכן, הביאה החברה משקיע חדש ועמו תכנית השקעה בהיקף של 47 מיליון שקל. ברם, החברה העוסקת בנדל"ן בחו"ל לא הצליחה לשרוד והפכה לשלד בורסאי. אטיאס התפטרה מדירקטוריון בתחילת 2012 כאשר במהלך כהונתה נמחק ערכה של המניה כמעט לחלוטין.
מקרה נוסף הוא מינויו של חיים רמון ליו"ר דירקטוריון חברת ביומד לייפוייב בשנת 2009. עד אז מילא רמון תפקידים בכירים ביותר במגזר הציבורי כגון שר המשפטים, המשנה לראש הממשלה ויו"ר ועדת השרים. רמון בעל הכשרה מקצועית ותואר במשפטים אכן ענה על דרישות ניהוליות אך קשה למצוא הקבלה בין תחום עיסוקה של החברה לרקורד מקצועי מרשים שלו. ואם עלות שכרה של אטיאס כדירקטורית היה צנוע, במקרה של יו"ר דירקטוריון חיים רמון מדובר במאות עלפי שקלים. כך למשל בשנת 2010, עלות שכרו של רמון הסתכמה בכ-1 מיליון שקל. גם במקרה זה לא שרדה החברה אשר ניסתה לפתח מכשור רפואי לטיפול בפצעים והפכה כמעט לשלד בורסאי (טרם סגרה רשמית את פעילותה אך שוררת במצב פיננסי קשה ביותר ושוויה נעמד במיליוני שקלים בודדים).
תופעה של גיוס יוצאי צבא למשרות בכירות הינה שכיחה מאוד במשק המקומי. בנובמבר 2011, מונה גבי אשכנזי, הרמטכ"ל לשעבר, ליו"ר דירקטוריון קרי האסטרטג הראשי בחברת חיפושי הנפט והגז, שמן. עם עלות שכרו של 1.3 מיליון שקל בשנת 2012, טרם תמך מינויו של אשכנזי למניית החברה אשר איבדה כ-60% מאז ינואר 2011. רמטכ"ל לשעבר נוסף, דן חלוץ, עזב את יבואנית מכוניות ב.מ.וו., חברת קמור מוטורס, לאחר שכיהן בה כמנכ"ל במשך כ-3 שנים (בין השנים 2007 ו-2010). במהלך הקדנציה של חלוץ מחקה החברה כמחצית מערכה. זמן קצר לאחר התפטרותו של חלוץ, נמחקה החברה מהמסחר וכיום נמצאת בהליכי פירוק. חלוץ פנה לאתגרים חדשים ומונה לאחרונה כיו"ר חברה צעירה ג’ובוקיט הפועלת בתחום השמה מכוונת באינטרנט.
עוד מקרה מעניין לניסיון ליצור בז תקשורתי סביב המניה הוא המהלך שבמסגרתו מנסה ביונדווקס, חברת ביומד המפתחת חיסון אוניברסלי לשפעת הנסחרת כיום לפי שווי של 35 מיליון שקל, לגייס לשורות הדירקטוריון שלה את ג’ק רוזן, ראש הקונגרס היהודי אמריקאי, איל הנדל"ן בארה"ב, חבר אישי של נשיאי ארה"ב. לא ברור עדיין מה מחפש "הלוחש לנשיאים" בין צנצנות ועכברי ניסוי של ביונדווקס אך אירועים מסוג זה כבר אינם מפתיעים ולא בהכרח מביאים להצלחת החברה. ברור כי כל מינוי סלב יש לשקול לגופו, יחד עם זאת, אין גם מקום לתגובה מידית ובלתי מושכלת של המשקיע להודעה כזאת בבוא העת.