סקירת מאקרו של איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: האם צפויה לנו הפחתת ריבית מחר ? השאלה פשוטה, התשובה עליה מורכבת יותר מאי פעם, שכן זוהי החלטתו האחרונה של נגיד בנק ישראל, לפני שהוא מסיים את תפקידו.
השאלה שאנו שואלים את עצמנו לאור הנתונים המקרו כלכליים הינה: למה לא להפחית את הריבית במשק ? נתוני המקרו האחרונים מצביעים על התמתנות ברמת הפעילות הכלכלית במשק: נתוני סחר החוץ הצביעו על המשך מגמת ירידה ביצוא, וירידה גם ביבוא חומרי הגלם ומוצרי הצריכה.
נתוני האומדן השני לצמיחת המשק ברבע הראשון של השנה, שהתפרסמו בשבוע שעבר, הצביעו על צמיחה של 2.7% (שהם 0.9% בלבד לנפש), ירידה של עשירית האחוז מהאומדן הראשון. כשבוחנים את מרכיבי השינוי מגלים, כי במרבית הסעיפים החשובים נרשמה הרעה לעומת האומדן הראשון: בצריכה הפרטית, בהשקעות במשק (גם בנדל"ן וגם בענפי המשק), וביצוא הסחורות והשירותים.
העלאות המסים והקיצוצים התקציביים הצפויים ב- 2014 צפויים לגרוע מחצית האחוז (לכל הפחות ויתכן גם יותר), מקצב הצמיחה של המשק בשנה הבאה. הם אף צפויים לבוא לידי ביטוי בעליה נוספת בשיעור האבטלה במשק. בהעדר סיכונים לסביבת האינפלציה (והמדד האחרון חיזק את התזה לפיה אלו לא קיימים), תומכים נתוני המקרו בהפחתת ריבית נוספת.
מסקנה זו נכונה במיוחד לאור ההתפתחויות בשער השקל אל מול סל המטבעות: מאז ההחלטה האחרונה להפחית את הריבית במשק לרמה של 1.25% ועד ליום שישי האחרון, התחזק השקל כנגד סל המטבעות בשיעור של 1.7%.
אז בכל זאת, למה לא להפחית ריבית, מה הם השיקולים שמנגד ? נימוק כלכלי אחד טוען כי הפחתת הריבית משפיעה בפיגור על הפעילות הכלכלית, ולכן יש להמתין ולבחון את השפעת 2 ההפחתות הקודמות על המשק, לפני הפחתה נוספת. אלא שאנו יודעים שבנק ישראל ניסה באמצעות הפחתות הריבית להשפיע על הפעילות במשק דרך שער החליפין, ולכן בהעדר השפעה על שער החליפין, השפעת הריבית על הפעילות הכלכלית תהיה מצומצמת מאד וההמתנה לא תשנה תמונת מצב זו.טיעון נוסף גורס כי הפחתת הריבית לא השפיעה על שער החליפין, אז למה להפחית שוב ? –אנו מאמינים כי אם הריבית תמשיך לרדת, בנקודה מסוימת פערי הריביות יהיו מספיק מצומצמים, וכן תהיה השפעה על שער החליפין.שלישי יגרוס, כי אולי במקום להפחית ריבית שוב, בנק ישראל צריך להגדיל את היקפי רכישות המט"ח ? – גם בסוגיה זו דנו. אנו יודעים שהתערבות בשוק המט"ח לרוב לא מצליחה לגרום לשינוי במגמה. יתר על כן, בנק ישראל ציין כי ההתערבות הנוכחית שלו מכוונת לנטרל את השפעת הזרמת הגז על שער החליפין. יתכן ובבנק ישראל אמדו בחסר את השפעת הגז על שער החליפין, ואז יש להגדיל את היקף הרכישות, אלא שקצב הייסוף בימים האחרונים מרמז, כי לא זו הסיבה, לפחות לא הסיבה יחידה.ויש את שאלת העיתוי: האם הועדה צריכה לקבל החלטה על הפחתת ריבית שלישית במספר, שבוע לפני שפישר מסיים את תפקידו כנגיד בנק ישראל ? – תשובתנו לכך היא: מה תיתן ההחלטה להמתין ?
בכנס שנערך בשבוע שעבר בירושלים לרגל עזיבתו של הנגיד, ובו השתתפנו, אמר הנגיד, כי ב- 17 הפעמים שקיבלה הועדה החלטה על הריבית, לא הייתה פעם אחת שבה הוחלט בניגוד לדעתו. לכן אולי יש לשאול: מה צפוי הנגיד להצביע מחר ? – פישר לא נראה לנו כמי שצפוי להותיר את ההחלטה לזה שיבוא אחריו. מאחר ופישר נותן משקל גבוה לצמיחה ולתעסוקה, הרי שאנו מעריכים, כי הוא יבחר להפחית את הריבית, ולהותיר את חותמו בפעם האחרונה על המשק. לאור כל זאת, אנו צופים, כי מחר תופחת הריבית במשק ברבע נקודת האחוז.