אחד הרעיונות המבטיחים של המוח היהודי להחליף שימוש בסולר לאנרגיה ירוקה, קרוב היום מאי פעם להתנפצות. לדוחותיה הרבעוניים של חברת גלטן ביודיזל, יצרנית שמן צמחי לייצור סולר, הוצמדה לראשונה אזהרת "עסק חי" המציבה סימן שאלה מודגש לגבי הצדקתו של חלום ורוד על דלק ירוק. כישלון החברה להפיק ביודיזל מעצי ג’טרופה בכמויות מסחריות מחק כמעט לחלוטין את השקעתם של בעלי מניות החברה מאז תחילת המסחר של גלטן בבורסת ת"א.

 

גלטן ביודיזל מגדלת בגאנה את צמח הג’אטרופה ממנו מפיקים שמן צמחי ממקור לא אכיל המשמש להפקת ביודיזל שנמכר בעיקר באירופה. הג’אטרופה הינו צמח רב שנתי שאינו מיועד למאכל וגדל באזורים נידחים ובאדמות שוליים, ללא צורך בהשקיה. החברה בנתה את פעילותה על בסיס גידול צמח הג’אטורפה, ביחד עם מומחה מאוניברסיטת אונהיים גרמניה, במטרה להפיק שמן בכמויות מסחריות תוך עמידה בתקן הביו-דיזל האירופאי.

 

הרעיון של חברת סטארט אפ זו הוא מחד לייצור מקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה ומאידך להוזיל את הדיזל בהשוואה לשימוש בנפט. בשנת 1999 נחתם פרוטוקול קיוטו אשר בין היתר נועד להפחית כמות פליטת גז פחמן דו-חמצני בעולם. בעקבות זאת, באירופה פיתחו דירקטיבה אשר מגבילה את פליטת CO2 וקבעה כי עד שנת 2010 עד 5.75% מסך הדלקים לשימוש באירופה יהווה ביופיול (Biofuel), שזה גם ביובנזין וגם ביודיזל. מגמה זו הבטיחה כביכול את הביקוש המאולץ רגולטורית.

 

אחד היתרונות של ביודיזל הוא כי שימוש בו אינו משנה את הרגלי הצריכה. סולר שמופק משמן צמחי הוא זהה לסולר שמופק מנפט ואינו דורש שינויים אפילו במנוע של כלי רכב להבדיל מביובנזין. יתרה מזו, מדובר באותו קצב צריכה (הספק) תוך שדיזל ירוק גם ידידותי למנוע עצמו ולאחזקתו. הרעיון הוא כי בתי זיקוק יערבבו את הדלק שהופק משמן צמחי עם דלק שהופק מנפט בתהליך פשוט יחסית ובכך להוריד את כמות המרכיבים המסוכנים של הסולר הסופי. על פי המחקרים שונים, שימוש בביודיזל מראה ירידה של 78.5% בפליטת CO2, והוא נטול פליטה של תחמוצת הגופרית וחומרים ארומטיים המזיקים לבריאות האדם.

 

אך המשבר המתמשך באירופה והאטה כלכלית בעולם ניפצו את תקוות של גלטן על אף הביקוש הקיים. המשקיעים והמלווים אינם ממהרים להיפרד מכספם לטובת הרעיונות החדשניים. גלטן מתקשה לגייס מקורות מימון חיצוניים הנדרשים לייצור שמן צמחי בהיקפים מסחריים וכבר שילמה את המחיר. לפני כחודשיים הופסק המו"מ עם חברה מפולין לאספקת שמן ביו דיזל בשל אי יכולת להפיק בפועל את כמויות מסחריות וגלטן הפסידה חוזה בהיקף של 12 מיליון דולר. כמו כן, באותה העת, ביטלה גלטן את הרכישה המתוכננת של המכונה להפקת ומיצוי שמן צמחי.

 

פעילות גלטן לא הניבה אף דולר אחד הן במהלך הרבעון הראשון 2013 והן במהלך כל שנת 2012. הקופה של החברה ריקה ולהנהלתה אין תכניות חלופיות מגובשות להתמודדות עם מצבה הכספי. ברשות החברה נותר הרעיון, הידע, והטכנולוגיה שלא מספיקים כדי לחפות על חוסר מקורות מימון, העדר סיוע רגולטורי ואי רצונם של תאגידי אנרגיה לשנות מצב ולפתח תחום אנרגיה ירוקה. בינתיים, מניית החברה אשר החלה להיסחר בבורסת ת"א בסוף 2011 לאחר עסקת מיזוג עם שלד אלומות ספרינט (העסקה שיקפה אז שווי של כ-80 מיליון שקל לגלטן), מחקה כ-95% מערכה ומחלומה של החברה. שווי החברה נכון להיום עומד על כ-2.4 מיליון שקל הזהה בערך לשווי השלד עמו מוזגה גלטן לפני פחות משנתיים.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 4
    חבר מגרמניה סיפר לי לפני 8-10 שנים על הביודיזל והג'טרופה והמימון האירופאי

    בזמנו גרמניה ואירופה עזרו במימון פרוייקטים כאלו והקצו לכך מאות מיליוני אירו כדי לעודד ייצור דלק ממקורות מתחדשים (ולא בגלל שהביודיזל יותר נקי, כי לעיתים הוא יותר מזהם) כדי שבעתיד אם יגמר הנפט בעולם תהיה טכנולוגיה, ידע ואפשרויות לייצר דלקים לתעשיה ולתחבורה. אך כנראה שהסיפור על צמח הג'טרופה פורסם בגרמניה באמצעי התקשורת וכל מי שיש לו קשר חזק בגרמניה ובעסקים כנראה שמע על כך. חבל שהנפילה כואבת וחזקה זה היה נשמע רעיון טוב בהתחלה אך זו הבעיה עם טכנולוגיות ומוצרים חדשים לפעמים הם תופסים חזק והמשקיעים הראשונים בהם עושים קופה גדולה ומובילים את השוק ולפעמים המוצר לא תופס בגלל פוליטיקה בגלל כשליים טכניים או לפעמים גם בגלל שהשוק עדיין לא מוכן לטכנולוגיה הזו ואז כל הכסף מתאדה. חבל אבל תמיד צריך להעיז ולנסות.

    • והתיעצתי עם מושבניק על גידול בחו"ל ולמזלי לא נכנסת
    • 06/06/2013 11:53
  • 3
    ג'טרופה זה בלוף שהוכח כבר לפני 4 שנים

    הסתבר די מזמן שכל הסיפור של ג'טרופה הוא בלוף אחד גדול. נכון שהצמח צומח בקרקע לא טובה ולא צריך מים כדי לשרוד (כי זה סוג של קיקיון והוא מאוד עמיד). א ב ל . . . בשביל שיווצרו פרחים וזרעים הצמח דורש כמויות מטורפות של מים. המחקרים גילו שכדי לייצר ליטר אחד של ביו דיזל מג'טרופה הצמח צריך 20 אלף ליטר מים. לשם השוואה קנולה צריך רק 14 אלף וזה נחשב המון. כל כך הרבה שזה גוזל מים מגידולים חקלאיים למאכל. אז בעצם ג'טרופה יותר גרוע מקנולה וסויה וגם תירס (שהפקת אתנול ממנו גרמה למשבר מזון עולמי) ומה לא. והמקומות היחידים שהוא יכול לצמוח ולייצר ביו דיזל הם מקומות גשומים מאוד. אבל גם שם זה בא על חשבון שטחים חקלאיים ומים לשתיה. אבל באפריקה למי אכפת מהשחורים האלה? אז הקימו חברות שניסו לעשות את זה באפריקה וטוב שהם לא הצליחו כי אחרת זה שוב היה סיפור של ניצול משאבי טבע באפריקה בשביל שהאדם הלבן יסע בטויוטה לנדקרוזר שאוכלת ליטר אחד ל3 קילומטר http://www.cbsnews.com/8301-505123_162-34241401/miracle-biofuel-plant-jatropha-reveals-its-achilles-heel

    • שפוי
    • 06/06/2013 10:41
  • 2
    הנושא מורכב ואינו פשוט

    יתרון הצמח שהוא עמיד ואינו דורש משאבים רבים הן של מים והן של דשנים. אך החסרון שלו שהוא משנה אקלים ז"א אם נוטעים אותו באדמות שוליות שבהן הצמחיה דלילה (מה שאומר אוויר יבש) אזי הוא מגביר את הלחות באזור וגורם לשינוי האקלים במקום בו נמצא המטע (מסחרי= מטע 250,000 דונם המצדיקים הקמת בית זיקוק בסמוך). קשה לי להאמין שמשרדי איכות הסביבה יתנו יד לנטיעה מסחרית לצמח זר שהשפעתו על האזור אינה ידועה. במינמאר ובמקומות נידחים באפריקה הצמח משמש כסולר לתדלוק גנרטורים שעקב תשתיות גרועות קשה להוביל למקום סולר ויותר קל "לסחוט" את השמן ולעשות בו שימוש במקום. יותר מכך ממשלות העבירו תקציבים לביודיזל ובאמריקה שטחי תירס גדלו באופן דרסטי, גרמו למחסור במים, הרעילו את האדמה בדשנים (לא לגידול למאכל ולכן אפשר להשתמש בחומרים רעילים יותר) גרמו לעליית מחירי המזון לבעלי החיים (פחות חקלאים מגדלים תירס למאכל בהמות) ובעקיפין להעלאת מחירי הבשר ומוצרי החלב. אין כמו פוליטיקה אהההה!

    • בדקתי את הצמח לפני כ - 10 שנים כאלטרנטיבה לסולר
    • 06/06/2013 10:40
  • 1
    עצוב איך שמדינות העולם עושות פורומים ואמנות אך לא מסיעות

    פשוט לעג לרש בתפיסת האיחוד האירופי ושאר העולם את חשיבות העניין ותמיכה במספר עשרות מליונים (כסף קטן בהשוואה לכמויות שנשפכות ביוון על כלום! ) זאת בשעה שיש כבר פתרון ייוריד את התחרות בין אנרגיה למזון ידידותי לכל עולם כמינהגו נוהג !

    • דנה
    • 06/06/2013 09:32