ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ’ אבישי ברוורמן, דנה אמש בהשלכות של העלאת המע"מ על המשק. בפתח הדיון אמר היו"ר פרופ’ ברוורמן, כי המע"מ כבר עלה ברוב האוטומטי של הקואליציה וכרגע אין לוועדה יכולת להשפיע על כך, אולם בכוונת הוועדה לבחון את השפעת הצעד על המשק ולבחון האם מדובר בחלופה היחידה. הוא הוסיף כי אינו מציע להגדיל את הגרעון ב-2014 מעבר ל-3%, אך אמר כי גם באחריות תקציבית צריך לבחון חלופות אחרות. פרופ’ ברוורמן ציין כי לפני נתוני הביטוח הלאומי תחולת העוני תעלה ב2% וביקש לברר האם נתונים מסוג זה נלקחים בחשבון בתהליך קבלת ההחלטה.
הממונה על הכלכלה והכנסות המדינה באוצר, מיכאל שראל, אמר כי התוכנית הכלכלית בכללותה היא מאוד מאוזנת. ההשפעה שמגדילה את הנטל על השכבות החלשות הוא בעיקר מקיצוץ בקצבאות הילדים, אבל יתר הצעדים מאזנים את זה. הוא הוסיף כי הניתוח של השפעת הצעדים על העוני הוא לטווח הקצר, כאשר בטווח הארוך אנשים משנים התנהגות בעקבות תמריצים כלכליים. נציג אגף המחקר של הביטוח הלאומי, אורן הלר, אמר כי הוא לא רואה איך השינוי בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה צפוי לשנות את הממצאים באופן דרמטי.
פרופ’ יוסי זעירא אמר כי מעבר לכך שהמע"מ הוא רגרסיבי, משתמשים בו כדי לסגור גרעון והוא עלה וירד פעמים רבות בעשור האחרון. לדבריו, השינויים התכופים רק מגבירים את הפגיעה בעניים, מאחר שעשירים יכולים לתכנן ולדחות הוצאות גדולות, בעוד שעניים לא יכולים לדחות רכישת מוצרי יסוד. לדבריו, האלטרנטיבה היא במס הישיר. "לא צריך להיבהל ממס חברות קצת יותר גבוה", אמר. היועץ הכלכלי של לשכת ארגוני העצמאים, ד"ר רובי נתנזון, תמך בפתרון של מע"מ דיפרנציאלי. לדבריו, מע"מ דיפרנציאלי יכול להכניס למדינה 300 מיליון שקל יותר מאשר העלאת המע"מ באחוז והוא קיים ברוב המדינות המפותחות. עוד הוא הוסיף כי "אין הצדקה שמס חברות על עסק קטן יהיה זהה למס חברות על תאגידים גדולים. "בעזרת קצת מחשבה ויצירתיות אפשר להשיג את אותן מטרות, רק עם רגישות חברתית", אמר. ראש אגף מאקרו כלכלה ומדיניות בבנק ישראל, עדי ברנרד, התייחס למע"מ דיפרנציאלי ואמר כי מדובר במדרון חלקלק והוא פוגע ביעילות הגבייה.
יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ’, אמרה כי המע"מ היה מקסימלי בזמן שבנימין נתניהו היה שר האוצר ובזמן שיאיר לפיד הוא שר האוצר – וזה המשך של אותה מדיניות בדיוק. על סמך מה אומרים שעוד שנתיים יהיה טוב? אי השוויון גדל, העוני גדל והכל קרה כתוצאה ישירה של מדיניות נתניהו מ-2003. היא שאלה האם המשך אי גביית הרווחים הכלואים והתמלוגים על אוצרות הטבע יעזרו להפוך את המצב לטוב יותר. לדבריה, הממשלה נבחרה כדי לממש מדיניות מסוימת ומבצעת מדיניות הפוכה. היא הגדירה את התוכנית הכלכלית כמשעממת, חסרת יצירתיות וחסרת מנועי צמיחה.
ח"כ איציק שמולי אמר כי הוא מנסה לקבל תשובה לשאלה האם נעשתה בחינה כמה עניים יתווספו או ייגרעו בעקבות התוכנית הכלכלית, וחווה התעלמות משר האוצר יאיר לפיד ומסגנו מיקי לוי. לדבריו, בזכות דוח הביטוח הלאומי אף אחד לא יוכל לבוא עוד שנתיים ולהגיד שהוא לא ידע מה המחיר. "החלופה היא לא הפקרות כלכלית, אלא אחריות. יציאה לתעסוקה זה לא פתרון שנכון לגמלאים למשל, ומה אנחנו מציעים ל-45 אלף ילדים שיצטרפו למעגל העוני, שיתגייסו בגיל 14", שאל ח"כ שמולי.
היו"ר פרופ’ ברוורמן הוסיף כי "יש חלופה אבל היא מחייבת מהפכה במערכת המיסוי הישראלי. הוא קרא לפשט את מערכת המס כך שכל אדם ישלם פעם אחת עבור סך כל הכנסותיו, ולא מס שונה עבור כל סוג של הכנסת – ומי שנתפס מעלים מס שישלם ביוקר. "האוצר צריך להגיש תוכנית רצינית כי אחרת עוד שנתיים לא תהייה צמיחה", אמר פרופ’ ברוורמן. ח"כ מוחמד ברכה הוסיף כי שר האוצר וראש הממשלה משרתים את ההון הגדול. לדבריו, כשהייתה צמיחה נהנו ממנה בעלי ההון, ועכשיו מי שמשלם בשעת משבר הם החלשים. "יש צורך בחלופה פרלמנטרית ובמחאה ציבורית נגד המדיניות", אמר. מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמר כי החברות הגדולות הן לא הבעיה אלא הפתרון, והן מוכנות לשלם יותר מס, אבל על הרווחים.