”ההסתברות לחדלות פירעון של מדינות בקרב האיחוד ואף מחוץ לאירופה גבוהה יחסית”

אקסלנס: בתקופה האחרונה אנו עדים לשמועות (מבוססות יותר ומבוססות פחות) על אפשרות של חדלות פירעון של לא אחת מהמדינות באירופה הנמצאות בקשיים עקב יחסי חוב תוצר גבוהים מאוד ואי יכולת גיוס כספים לצורך החזר החובות. מדינות ה-PIIGS, בראשותם יוון שהייתה ועודנה המעומדת העיקרית לפריסת חובות, התאפיינו בעלייה חדה במרווחי ה-CDS המלמדים על עלייה בהסתברות לפשיטת רגל, כאשר בסוף השבוע הצטרפה חברה חדשה מהאיחוד לקבוצה המפוקפקת– הונגריה. מדינה עם תוצר בסך של 189 מיליארד דולר המונה כ-10 מיליון איש ויחס חוב תוצר של 90% (2010 - OECD). הונגריה שהצליחה לצמצם את הגירעון התקציבי של מ-9% ל-3.3% בשלוש השנים האחרונות, נקלעת לקשיים ונראה כי תזדקק לסיוע כדי לעמוד בהתחייבויותיה.

חדלות פירעון הינה החלטה כלכלית של ממשלה שצריכה להיות מבוססת על עלות מול תועלות. בסקירה זו ננסה להבין, בעזרת מספר עבודות שנעשו בתחום , מהן ההשלכות הכלכליות עבור אותן מדינות שהגיעו לחדלות פירעון ומהי ההסתברות לחדלות פירעון בעקבות המשבר הנוכחי.

אחד הממצאים הבולטים הינם כי בעשורים האחרונים כל מקרי חדלות הפירעון התרחשו בקרב שווקים מתעוררים ובמשקים לא מפותחים. זאת בשונה מהמצב כיום, בו מדינות כמו יוון, איטליה, ספרד ופורטוגל (ועוד נוספות כגון הונגריה רומניה וכו’) עלולות למצוא את עצמן בסיטואציה משברית דומה. המצב במדינות הנ"ל אכן לא טוב והן זקוקות לרפורמות מבניות בכלכלה וצמצומים פיסקאליים כואבים על מנת להבריא את הכלכלה ולהגיע לצמיחה איתנה ובר קיימא. בנוסף יש לציין כי אין באפשרותן של המדינות הבעייתיות החברות בגוש וחולקות את אותו טבע  לבצע פיחות ולפיכך באם יקלעו למצב של חדלות פירעון המדינות יאלצו לבצע "תספורת" יחסית רחבה וזה עלול להוביל "להענשה" חמורה מהרגיל של השווקים בגידול העלויות הגיוס העתידיות.

שאלת המיליון הינה לגבי ההסתברות לחדלות פירעון בקרב מדינות האיחוד האירופאי? לנוכח העובדה שנתוני המאקרו (יחס חוב תוצר, גירעון ממשלתי והעודף בחשבון השוטף) של רוסיה וארגנטינה בשנת ההחלטה על חדלות הפירעון היו טובים יותר מהמצב הקיים כיום במדינות ה- PIIGS, ולנוכח העובדה כי העולם עדיין מלקק את פצעיו כתוצאה ממשבר הסאב פריים אנו מעריכים כי לא ניתן להקל ראש בהסתברות לחדלות פירעון של מדינות בקרב האיחוד ואף מחוץ לאירופה וכי ההסתברות למהלך זה גבוהה יחסית. לצערנו הממצא העולה מהמחקרים כי זיכרון של השווקים קצר יחסית כפי שהוסבר ממוקדם, עשוי להוות טריגר לאותה מהלך מגונה של חדלות פירעון.

טריגר נוסף שעשוי להוביל בעל כורחו לחדלות פירעון הינו משבר פיננסי – החשש המרכזי של המשקיעים כיום הינו מפני זליגתו של משבר החובות באירופה אל המערכת הבנקאית ויצירה של משבר פיננסי. הקרקע למשבר פיננסי "פוריה" במיוחד. המערכת הבנקאית האירופאית עומדת על "כרעי תרנגולת" ומצבה לא טוב ואולי אף גרוע מזו של המערכת הפיננסית בארה"ב טרם נפילת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. הבנקים באירופה סובלים ממצבת נכסים רעילים ענפה וצפויים למחוק מעל לטריליון דולר רק כתוצאה מנזקי משבר הסאב פריים. חשיפתם של הבנקים במדינות החזקות באיחוד (גרמניה וצרפת) למדינות ה-PIIGS ומדינות בעייתיות אחרות במזרח אירופה הן לחוב ריבוני והן לחוב פרטי מסכנות את יציבותה של כל המערכת.

בשלב זה נראה כי הקמת "קרן הייצוב" (שבמרכזה גיוס של כ- 500 מיליארד אירו באג"ח AAA, הלוואות מקרן המטבע הבינלאומית המוערכים ב-250 מיליארד אירו נוספים ורכישה של אגרות חוב ממשלתיות ופרטיות על ידי הבנק המרכזי של אירופה) שהוקמה במטרה ליצירת רשת ביטחון על מנת למנוע משבר נזילות שבמהרה עשוי להיגרר למערכת הפיננסית, אכן מספקת את המענה בשלב זה, אם כי אנו מטילים ספק רב ביכולתה של תוכנית זו לעמוד במבחן המציאות.