ביום שלישי הקרוב, תקיים הועדה לביקורת המדינה דיון בנושא דו"ח מבקר המדינה בעניין הדיור הציבורי. מבקר המדינה גילה בדו"ח שהכין בעניין, כי בשנים 2002-2007 ירד בהתמדה מספר הדירות הציבוריות שהוקצו לאכלוס לזכאים, ובשנת 2007 מספר הדירות שהוקצו לזכאים היה קטן בכ-32% ממספרן בשנת 2002. הסיבה העיקרית לכך היא צמצום המספר הכולל של הדירות הציבוריות עקב מכירתן לדייריהן במבצעי מכירה. בדצמבר 1999 החליטה הממשלה כי הכספים ממכירת הדירות הציבוריות יופקדו ב"קרן הדיור הציבורי". מטרת הקרן הייתה, בין היתר, מימון רכישת דירות לאוכלוסייה הנזקקת. עד מרס 2008 מכרה המדינה כ-26,000 דירות; ההכנסות ממכירת הדירות הסתכמו בשני מיליארד ש"ח בערך, אך מכספי הקרן לא הוספה למלאי הדיור הציבורי אף לא דירה אחת.
עוד חשף המבקר כי בדיקת 21 תיקים של זכאים חסרי דיור, שזכאותם אושרה בשנים 1995-2006, ובמועד הביקורת (אפריל 2008) עדיין המתינו לקבלת דירה, העלתה כי חמישה מהם המתינו בין שנתיים לחמש שנים מיום אישור זכאותם; מרביתם (11 זכאים) המתינו חמש עד שבע שנים, ושישה - אף יותר מעשר שנים. מן הרישומים שנמצאו במשרד התברר כי ל-11 מן הזכאים הממתינים לא הוצעה אפילו דירה אחת במשך כל שנות ההמתנה שלהם, לתשעה מהם הוצעה דירה אחת בלבד, ולאחד - שתי דירות.
המבקר הדגיש כי "אלפי משפחות שהמדינה הכירה בהן כזכאיות לדיור ציבורי ממתינות, רבות מהן במשך שנים לקבלת דירה, ועל משרד הבינוי והשיכון לתת את הדעת לנושא המחסור החמור בדירות המיועדות להקצאה לזכאי הדיור הציבורי, וכן לשיעורים נמוכים של ניצול של תקציב הסיוע - מענקים וסבסוד ריבית לזכאים, ובמידת הצורך על המשרד לפעול להעלאת נושאים אלה לדיון בממשלה". לדבריו, הריבית על משכנתאות מוכוונות שניתנו לקבוצות מסוימות של זכאים, משנת 2007 עד מועד סיכום הביקורת, הייתה גבוהה מהריבית הממוצעת על משכנתאות לדיור במשק, ו"ספק אם מצב דברים זה מתיישב עם רוח חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992, ועם תכליתו".
בישיבה ישתתפו נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, חברת חלמיש, חברת עמידר, חברת "פרזות", עמותת קול בשכונות, עמותת סינגור קהילתי ועוד.