יהודה בר<br>
יהודה בר

משהו חדש מתחיל
בתחילת שנת 2013 נכנסו לתוקף תקנים חדשים המשנים את כללי המשחק בכל הנוגע להשקעות בחברות מוחזקות.
בין השינויים אותם מביאים בכנפיהם התקנים החדשים ניתן למצוא את בחינת השליטה בחברות בנות שהינה ’כלכלית’ יותר לעומת מה שהיה נהוג עד כה.
כך למשל, בנושא של שליטה אפקטיבית כאשר חברה מחזיקה פחות מ-50% בחברה אחרת אך קיימת לה שליטה אפקטיבית (דה-פקטו) מכוח נסיבות מסוימות כגון פיזור נרחב של יתרת בעלי המניות  דפוסי הצבעה בעבר וכדומה. בעבר, לא הייתה התייחסות מפורשת לנושא האם מדובר בשליטה מבחינה חשבונאית או לא, ולכן נוצר חוסר אחידות בפרקטיקה כאשר חברות מסוימות מאחדות ואילו חברות אחרות אינן נוהגות באופן זה, בעקבות ההוראות החדשות, העניין הובהר ונדרש לאחד חברות בהן יש שליטה אפקטיבית.

 

חשוב לציין, ההשלכות הנובעות משליטה בחברה מוחזקת עשויות להיות דרמטיות, משום שבמצב זה חברת האם נדרשת לאחד בדוחותיה הכספיים את הנכסים התחייבויות הכנסות והוצאות של חברת הבת, מה שעשוי להשפיע משמעותית על היחסים הפיננסים של חברת האם.

 

השינויים שיחולו בעקבות כניסת התקנים החדשים לתוקף צפויים להשפיע גם על השקעות בחברות בשליטה משותפת, אם בעבר היה ניתן לבחור בין הטיפול החשבונאי בשיטת השווי המאזני לבין שיטת האיחוד היחסי, כעת ישנו מתווה ברור בעניין, מה שיוביל ברוב המקרים לטיפול בשיטת השווי המאזני וכתוצאה מכך לדיאטה חריפה במאזנים ובדוחות רווח והפסד של החברות המחזיקות.

 

בהתאם לדרישת רשות ני"ע, החברות יידרשו בשנת 2013  לכלול במסגרת הדוחות הרבעוניים  ביאור ובו יובהרו ההשפעות, האיכותיות והכמותיות של התקנים החדשים.

 

יישום התקנים החדשים בפועל צפוי לעורר עניין רב בקרב משקיעים ונושים רבים בעקבות ההשלכות הצפויות על היחסים הפיננסים של החברות הציבוריות והמסתעף מכך.

 

 

ערבות מבעל השליטה

לאחר סאגה מתמשכת בנושא, רשות לני"ע  פירסמה בפברואר השנה עמדה משפטית המבהירה מהו הגילוי הנדרש במקרים בהם ניתנה לחברה ערבות מהותית של בעל השליטה בה, המיועדת למימוש אם החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי מחזיקי אגרות החוב. העמדה נוגעת לערבות מהותית כאמור של בעל השליטה או מי מטעמו, או לכל התחייבות מהותית דומה, אף אם ניתן לה שם אחר.

הגילוי המבוקש בעמדה כולל דרישה למתן מידע מקיף אודות הערב אשר ישקף את יכולתו לפרוע את הערבות. גילוי כאמור יידרש באופן שוטף עד מימוש הערבות או עד למועד בו היא חדלה מלהיות מהותית.

כמקובל בסוגיית המהותיות, לא ניתן לקבוע מראש מבחנים בלעדיים, אלא נדרשת בדיקה של מכלול הנתונים הרלבנטיים וצורכי המשקיעים בכל מקרה נתון.

ככל שהערבות נלקחה בחשבון כגורם מקל בבחינת סיכוייה של החברה להמשיך לפעול כעסק חי, על החברה להתייחס בביאורים לדוחות הכספיים למהות הערבות והערכת החברה ליכולת בעל השליטה לעמוד בהתחייבותו.

 

 

קיצור הדוחות - מחזון למציאות

בשנה החולפת רשות לני"ע פירסמה עמדה משפטית בנושא קיצור הדוחות, העמדה מפרטת בעיות שכיחות הקיימות בדוחות הכספיים כגון גילוי מידע שאינו מהותי וכפילויות, בעמדה נכללו גם הצעות ודוגמאות ספציפיות ליישום, במטרה להביא לפתרון הבעיה.

במטרה לעודד את ה"תספורת" לדוחות, רשות ני"ע אף הכריזה כי היא תביא בחשבון, במסגרת שיקולי האכיפה שלה, נסיבות של השמטת מידע שנבעה מהליך מסודר שביצעה הנהלת החברה בתום לב ותוך הפעלת שיקול דעת, לשם שיפור וצמצום הדוחות.

 

הצורך לקצר את הדוחות ולא לכלול מידע שאינו רלוונטי מהווה אתגר הדורש  שיקול דעת מעמיק כדי לקבוע את חשיבות המידע שמוצג בכל פרט ופרט בדוחות הכספיים.

 

החברות הציבוריות החלו בתהליך קיצור הדוחות כבר בהכנת הדוחות הכספיים לשנת 2012, ובדוחות הבאים שיפורסמו הן ימשיכו ביתר שאת לנסות לקצר את דוחותיהן ככל שניתן.

קיצור הדוחות אינו פעולה חד פעמית אלא תהליך מתמשך, אולם, ללא ספק מדובר בצעד משמעותי לשיפור המידע המוצג במסגרת הדוחות הכספיים.

 

 

הכותב הינו רו"ח מהמחלקה המקצועית בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte  בריטמן אלמגור זהר.

אין לראות באמור לכי משום המלצה לקנייה או מכירה של ני׳ע.

 

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש