"המצב המיוחד של מערכת הבנקאות בעולם הסייבר יקצין, כי עולם הבנקאות הדיגיטלית ממשיך להתפתח בקצב מואץ מאוד. הלקוח יודע לגלוש מכל מקום ורוצה לקבל שירותים בנקאיים באופן שהכי נוח לו ומכל מכשיר. לכן, הבנקים מפתחים אמצעים נוספים שמסייעים להנגיש את השירותים הבנקאיים ללקוחות, וככל שנתקדם, נצטרך להגן על יותר ויותר ערוצים. בנוסף, כפי שאנחנו לומדים מכל התקפה, גם התוקפים מפיקים לקחים ומנסים לשכלל את התקיפות שלהם. לכן, ההתקפות תהיינה יותר מסוכנות ומספר הערוצים שאפשר לחדור באמצעותם ילך ויעלה". כך אומר משה וולף, סגן ראש חטיבת התפעול והמחשוב בבנק לאומי, בראיון למגזין בנקאות של איגוד הבנקים, במסגרת פרויקט רחב שסוקר את התמודדות הבנקים עם איומי סייבר.
וולף אומר עוד, כי "לקוחות הבנקים בישראל יכולים להיות רגועים. הבנקים עושים מאמצים רבים ומשקיעים רבות בהגנה על נכסי הלקוחות. חשוב שכל לקוח יידע שהכסף שלו מוגן. קיימת מודעות גבוהה יותר בקרב הציבור הישראלי לסכנות בתחום הסייבר, אבל למרות זאת, עדיין יש צורך בשיפור התנהגות הציבור. בדרך כלל, אנשים לא ישאירו בחניון את המפתחות ברכב וייצאו ממנו מבלי לנעול את הדלת. לעומת זאת, אנשים לא מעטים לא מגלים את אותה הבנה לגבי המפתחות הווירטואלים שלהם – הסיסמאות למחשב".
רחל יעקובי, מנהלת יחידת ביקורת סיכונים תפעוליים והממונה על הטכנולוגיה והסייבר בפיקוח על הבנקים, אומרת כי במהלך שנת 2012 גיבש הפיקוח מסגרת עבודה לפעילותו בתחום הסיכונים הקיברנטיים. "המערכת הבנקאית מודעת לסיכונים השונים ופועלת להפחיתם. עם זאת, מודעות הלקוחות הינה קריטית, ולפיכך הפיקוח מצפה שהבנקים יחזקו את מודעות הלקוחות וינקטו את הפעולות הנחוצות, כדי לשפר את הבנתם בנוגע לאיומי הסייבר. לדוגמה, לא לשמור ברשתות החברתיות פרטים שמשמשים לזיהוי הלקוח בפעילותו בחשבונו באמצעות האינטרנט".