רוח חדשה? ההתפתחויות של התקופה האחרונה עשויות לשנות את סיכוי הצמיחה של המשק בשנים הקרובות וכפועל יוצא מכך לשפר את הפוטנציאל הטמון בשווקים המקומיים. קודם כל, הממשלה קיבלה החלטה על מתווה אחראי לטיפול בבעיית הגירעון ועל כך נרחיב בהמשך. שנית, הממשלה הודיעה על שורה של רפורמות מבניות שמתוכננות במשק (תשתיות, שוק העבודה, הפחתת ריכוזיות). בנוסף, הממשלה התחילה ליישם בהדרגה צעדים לטיפול ביוקר המחיה אשר יכולים "להחזיר" לציבור חלק מהכספים הנגבים ממנו במסגרת הצעדים להתמודדות עם בעיית הגירעון. יש לקחת בחשבון גם את ההשפעה ארוכת הטווח של הגז. קידום הרפורמות עשוי להחזיר את ישראל אל הפוקוס של המשקיעים בעולם. אם ישראל תיכנס למדד MSCI אירופה, התהליך יכול להוביל להתגברות ההשקעות. האם אנחנו חוזרים אל התסריט של שנת 2003? חובת ההוכחה שההבטחות לא יישארו רק על הנייר - מוטלת על הממשלה.
המגמה חיובית: הנתונים הכלכליים השוטפים שמתפרסמים בתקופה האחרונה, כולל בשבוע האחרון, תנודתיים מאוד ומקשים על זיהוי המגמה. במקום להתייחס לכל נתון בנפרד ברמה חודשית,בחנו את ההתפתחות במדד המשולב ובמרכיביו ברמה רבעונית.ברבעון הראשון חלה עלייה במדד המשולב לעומת מגמת ירידה ברבעונים הקודמים. כמו כן, ניכר שיפור בכל מרכיבי הפעילות, למעט האינדיקאטורים של שוק העבודה (ראו תרשים 2).
החודש אנו "פטורים" מלנתח איך בנק ישראל היה מתייחס אל הנתונים ואיך הפרשנות שלו הייתה משפיעה על החלטת הריבית. נראה שהריבית הייתה נותרת ללא שינוי גם בלי קשר לנתונים הכלכליים בעקבות עלייה חדה במחירי הדירות. מדבריו של הנגיד פישר בשבוע האחרון היה ניתן להבין שכעת, השיקולים המנוגדים תומכים בהשארת הריבית ללא שינוי.
צעד ראשון הכרחי: שר האוצר וראש הממשלה קיבלו בשבוע האחרוןשלוש החלטות שמשדרות אחראיות תקציבית:
1. אימצו את עמדתו של בנק ישראל והודיעו על חבילת התאמות בתקציבבסך של כ-30-32 מיליארד ש"ח ברמה שנתית (2014), שצפויה להוביל לעמידה ביעד הגירעון של 3%.
2. התקציב מתבסס על הערכה שמרנית של גביית מסים בסך של 231 מיליארד ₪ בשנת 2013, לעומת 219 מיליארד ₪בשנת 2012.תחזית הגבייה נמוכה אפילו מהתחזית של מנהל רשות המסים שפורסמה בתקשורתועמדה על כ-233-237 מיליארד ₪.
3. וויתור על קיצוץ רוחבי מהווה החלטה פוליטית קשה אך נכונה כלכלית.
מבחינת הרכב ההתאמות, כ-60% צפויה להתבצע בצד ההוצאות והיתרה בהעלאת מסים. הרכב ההתאמות צפוי לעבור שינויים בניסיון להתגבר על כל המכשולים בממשלה, בקואליציה ובכנסת עד לאישור הסופי של התקציב לקראת חודש אוגוסט. בינתיים,ניתן להניח בוודאות גבוהה יחסית שהמע"מ יעלה ב-1%מ-1 לאוגוסט וישפיע על מדד המחירים (תוספת של כ-0.2%). מנגד, קיצוץ בקצבאות והעלאת מס הכנסה צפוייםלמתן השפעת המע"מ על האינפלציה במבט לשנה הקרובה.
האתגרים לקראת אישורו הסופי של התקציב עדיין גדולים. גם סוכנות הדירוגFitch, שאשררה את דירוג האשראי של ישראל ברמתA לחוב החיצוני ו-A+ לחוב הפנימי תוך השארת תחזית הדירוג על יציבה, ציינה שחובת ההוכחה לעמידה באתגרים הפיסקאליים מוטלת על הממשלה החדשה.
שמירה על היעדים הפיסקאליים בתקציב הבא מהווה התפתחות חיובית אשר מקטינה, אך לא מבטלת, את אי הוודאות הכרוכה בסיכון הגירעון מבחינת שוק האג"ח. הצעת התקציב אינה אמורה להשפיע מהותית על תחזיות האינפלציה העתידיותוהאפשרות לסטייה כלפי מטה ביחס לתחזית במדד המחירים עדיין גבוהה יותר.
מהודעת Fitch למדנו מספר דברים שיכולים להשפיע על הדירוג של ישראל בעתיד הקרוב והרחוק. הסיכונים הביטחוניים, ביניהם סוכנות הדירוג מציינת בעיקר את איראן וסוריה, עלולים לגרום להורדת הדירוג. תקבולי הגז צפויים להשפיע עלהמצב הפיסקאלי החל משנת 2016. אולם, בינתיים, הם אינם נמצאים בטווח התחזית. תחזית דירוג האשראי עשויהלעלות בשנתיים הבאות כתוצאה מהתחשבות בהשפעת תקבולי הגז על המצב הפיננסי של הממשלה.