הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מרץ ב- 0.1% לאחר עלייה בשיעור של 0.2%-0.3% בחודשיים הקודמים. ניכר כי ’הקפיצה’ של המדד בחודשיים האחרונים נובעת מתנודתיות ברכיביו ובפרט ברכיבי היבוא והיצוא אשר חלקם עלו באופן ניכר בחודשים ינואר-פברואר ובחודש מרץ שבו וירדו. רכיב נוסף אשר יש לציין הוא היצור התעשייתי, אשר מושפע באופן ניכר מפעילותו של מפעל יחיד – אינטל, ולכן אינו משקף מגמה כללית במגזר העסקי.
הנתונים הרבעוניים אשר רגישים פחות לתנודות החודשיות, אינם מצביעים על שינוי במגמת האטה בפעילות העסקית של המשק ברבע הראשון של 2013. אמנם, ברבע זה המדד המשולב עלה בקצב מהיר במקצת בהשוואה לרבע הרביעי של 2012, אך ככל הנראה הדבר נובע מכך שנתוני הרבע הרביעי של 2012 הם אלו שירדו באופן חריג, על רקע ההשפעה השלילית של המבצע הצבאי, "עמוד ענן" שהתרחש בנובמבר 2012, על הפעילות של המגזר העסקי. לאור הנתונים הנ"ל ניתן להעריך כי שיעור הצמיחה של התוצר העסקי ברבע הראשון של 2013 יישאר מתון בדומה לשנת 2012, בה צמח התוצר של המגזר העסקי בשיעור רבעוני ממוצע של כ- 3.0% (במונחים שנתיים).
שיפור בגירעון המסחרי של ישראל ברביע הראשון של השנה: חשבון סחר החוץ של ישראל הסתכם בחודש מרץ בגירעון של 1.0 מיליארד דולר ומאז ראשית השנה הצטבר גירעון מסחרי בהיקף של 3.1 מיליארד דולר. זאת בהשוואה לגירעון מסחרי של 5.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. כמחצית מהירידה בגירעון המסחרי ברבע הראשון של 2013 מוסברת, על ידי המעבר לעודף בחשבון המסחרי הבסיסי, שהנו החשבון המסחרי ללא רכיבים תנודתיים כגון אוניות, מטוסים, יהלומים, ודלק.
נשאלת השאלה ממה נובע העודף בחשבון המסחרי הבסיסי והאם מדובר באיתות על שינוי מגמה ביחס לשנתיים האחרונות. מניתוח שנערך על ידי מכון הייצוא הישראלי עולה שהגידול שחל בייצוא ברבע הראשון של 2013, מיוחס בעיקר לייצוא חריג בענף התרופות שאינו מעיד על שינוי מגמה.
עם זאת, יש לציין כי גם בנטרול רכיב התרופות, חל גידול ניכר ביצוא, אשר נובע מיצוא של ענף הרכיבים האלקטרונים וענף הציוד לבקרה ותקשורת (שהנו ענף משלים לענף הרכיבים האלקטרוניים). בענפים אלו מדובר בגידול אשר נובע מהגדלת הפעילות של חברת "אינטל" בישראל ולכן בשונה מהגידול החריג ביצוא של ענף התרופות, כאן מדובר בגידול אשר צפוי להימשך ולהשפיע באופן חיובי על היקף היצוא מישראל. זאת, בהנחה שתנאי הרקע של הסחר העולמי לא ישתנו לרעה. יש להוסיף שלפי נתוני סחר החוץ יתר ענפי הייצוא ממשיכים לסבול ממגמה שלילית ומכאן הערכתנו כי עיקר הגידול ביצוא ברביע הראשון משקף פעילות ערה במספר חברות גדולות ואין מדובר בשיפור במרבית ענפי המשק.
באשר לצד היבוא, יש לציין כי בעוד רכיב היבוא של מוצרי צריכה יציב, ברכיבי היבוא של חומרי גלם ומוצרי השקעה נמשכת המגמה השלילית. נתונים אלה, אף הם, מלמדים על חולשה בפעילות ענפי התעשייה השונים.
לסיכום, נראה כי בנטרול הרכיב החד פעמי ביצוא של ענף התרופות, הנתונים מצביעים על נטייה לעודף מתון בחשבון המסחרי הבסיסי. עודף זה תומך, גם הוא, בייסוף של שער החליפין של השקל.