בורסת גרמניה עלתה כ-10% YTD ומדד ה-s & p עלה באותם תקופה ב-11%, באותה תקופה בורסת תל אביב עלתה 3.6% בלבד. תשואת המדד איננה ההיבט היחיד לכך שהבורסה הישראלית נמצאת במצוקה, ניתן לראות זאת מתבטא במחזורי המסחר, חוסר עניין מצד גופי השקעה זרים ועוד.
האשמים, על פי התקשורת, אנשי כלכלה ופיננסים הם, שיעורי המס הגבוה בגין רווחי הון, הסדרי החוב הרבים הנרקמים לנגד עינינו, הצטרפותנו למועדון ה-OECD, והאטה כלכלית בפעילות העסקית במשק.
אם האם אלו הסיבות ה"אמיתיות"?
לא בטוח...
סקירה של מצב המדינות אשר מדדיהן עלו באופן ניכר מראה כי אירופה במצב לא טוב מהיבט המאקרו - אבטלה בשיא, צמיחה נמוכה מאוד ובעיות מבניות קשות מאוד. ארה"ב מתמודדת עם מצב בו הדפסת הכספים תורמת להמשך עליות השערים בבורסות ומי יודע מה יקרה כאשר הפד יאותת על סיום תוכנית הרכישות והשוק יריח עלית ריבית קרבה.
אז מה מחזיק את השוק הישראלי במקום?
זאת אומרת, המצב בישראל איננו קשה יותר בהיבט מאקרו טהור משכנותיה המפותחות.יחד עם זאת התשואות של המדדים הישראלים מפגרים באופן משמעותי אחר אלה המוזכרות מעלה. פיגור זה ופערי תשואה גדולים אף יותר יהוו זרז לסגירת הפער בטווח הקצר והבינוני בשוק הישראלי וזאת מהסיבה שגופי השקעה גדולים ובינלאומיים מחפשים בכל עת תשואות בשווקי העולם.
כאשר גופי ההשקעה הגדולים מריחים שחלק גדול מההזדמנויות במדינות המוזכרות מוצו, הם מסיטים חלק מאלוקציית (הקצאה של השקעות) ההשקעה אל מדינות אחרות. הסיבות שגופים אלה ישקיעו בישראל יהיו מגוונות וידועות לכולם כבר היום: ישראל כמעצמת גז אזורית, ממשלה חדשה פרו כלכלה חופשית (ראו ערך רפורמת "שמיים פתוחים"), חברות תעשייה איכותיות וכמובן, איך אפשר בלי ההייטק הישראלי.
אז למה גופי ההשקעות הללו עוד לא כאן?
למעשה הן כבר כאן, ג’רמי בלנק באידיבי פיתוח, מייקל דל ופידליטי ברמי לוי. אלה הם רק טפטופים לראייתי המקצועית. כל עוד לא נראה ירידות חדות בבורסות העולם, לראייתי בורסת תל אביב הופכת אטרקטיבית מיום ליום.