”חשוב להבין כי הסיפור הקפריסאי עשוי להיגמר כטרגדיה יוונית”

פסגות בסקירה על אפקט קפריסין: נכון לכתיבת שורות אלו, אי הודאות בנוגע למבנה תוכנית החילוץ של קפריסין עדיין גדולה ועל כן, ננסה לעשות סדר במה שכן ידוע עד כה. קודם כל, קצת היסטוריה. איך בכלל קפריסין הגיעה למצב זה בו היא למעשה חדלת פירעון? התשובה לכך נעוצה בעובדה שהצטברות של כמה בעיות במקביל, מאז פריצת המשבר הפיננסי, גדשו את הסאה. בקצרה, המשבר פגע בקפריסין לראשונה דרך פגיעה קשה בתיירות (ייצוא שירותים) המשולב בהאטה חריפה בהשקעה בבנייה באי, אשר בין השנים 2006 – 2008 נהנה מביקושים גבוהים לנדל"ן וכתוצאה מכך מחירי הדירות עלו ביותר מ-50% בתקופה קצרה זו. הביקושים הגיעו בעיקר מזרים אשר ביקשו לעצמם נכסים בקפריסין אך גם מהתושבים המקומיים וכך גם רמת המינוף של התושבים עלתה. המיתון ב-2009 גרם לירידה חדה בצריכה הפרטית ולעלייה באבטלה. בניסיון לתמוך בכלכלה, הממשלה הקפריסאית יצרה תוכנית תמריצים נרחבת וכתוצאה מכך נכנסה לגירעון גבוה. הירידה החדה בהכנסות ביחד עם עלייה חדה בהוצאות, גרמו לעליית תשואות של האג"ח הממשלתי כך שלמעשה מאז 2011, קפריסין חסומה בפועל מפני השווקים הבינלאומיים. על הבעיות הפיסקאליות, יש גם להוסיף את מערכת הבנקאות הקפריסאית כעוד גורם לחוסר היציבות באי. מערכת הבנקאות הקפריסאית סובלת מבעיות מבניות רבות. נכסי הבנקים מהווים יותר מפי 7 מהתוצר המקומי הגולמי והם אינם עומדים כלל בדרישות הלימות ההון המוכתבות על ידי הפיקוח על הבנקים (ה-EBA). במהלך השנים האחרונות הממשלה הזרימה הון לתמיכה ביציבות הבנקים אשר ספגו הפסדים רבים כתוצאה מהחשיפה הגבוהה שלהם ליוון. על כך יש להוסיף את החשדות כי מערכת הבנקאות המקומית משמשת בין השאר גם כתחנה להלבנת כספים זרים.

סיפור הרקע הזה מוביל אותנו להתפתחויות האחרונות בנושא הקפריסאי. בחודשים האחרונים מתקיים דיאלוג בין קפריסין לבין הטרויקה בנוגע לחבילת סיוע. קפריסין זקוקה ל-17 מיליארד יורו (כ-100% תוצר בקירוב) על מנת שהיא תוכל לחלץ את הבנקים שלה ולעמוד בהתחייבויות השוטפות של הממשלה. האירופאים מצדם הסכימו לחבילת סיוע בהיקף של 10 מיליארד יורו בתנאי שקפריסין תטיל מס חד פעמי על הפיקדונות בבנקים הקפריסאים. שיעור המס על פי התוכנית המקורית צפוי לעמוד על 9.9% עבור פיקדונות הגבוהים מ-100K ועל 6.75% עבור פיקדונות הנמוכים מ-100K. תנאי חסר תקדים זה הוביל לעלייה מחודשת בחששות השווקים הפיננסיים שכן מדובר על הפעם הראשונה מאז תחילת המשבר שהאיחוד האירופי דורש מהחוסכים להשתתף בעלויות החילוץ. בנוסף, יש לזכור שפיקדונות הנמוכים מ-K100 מבוטחים ע"י הממשל. כיוון שעל פי רוב ההערכות בשווקים גם ספרד ואיטליה יאלצו בשלב מסוים לבקש סיוע מהאיחוד האירופי, עלה החשש כי התנאי שהציב האיחוד לקפריסין יהפוך לתקדים שיחזור על עצמו גם במדינות אחרות. בהקשר זה חשוב לשאול למה לא עשו פשוט תספורת לחוב הקפריסאי? במקרה של קפריסין תספורת מסוג זה הייתה עושה ככל הנראה יותר נזק מתועלת שכן את רוב החוב מחזיקים הבנקים המקומיים והם היו הנפגעים העיקריים ממהלך זה – מערכת הבנקאות הייתה נכנסת עמוק יותר לתוך הבוץ. על פניו, מהלך זה נראה כמהלך היחיד שבו יכלו לגייס את שארית ההון הדרוש אך המסרים שמהלך זה העביר לעולם הם מאוד בעייתיים, בלשון המעטה.

נכון לכתיבת שורות אלו, עוד לא ברור מה יהיו תוצאות מהלך הזה. לאחר ההודעה הממשלה הקפיאה לחלוטין את היכולת של האזרחים למשוך כסף מהכספומטים או לבצע העברות אלקטרוניות. מעבר לכך, הבנקים נשארו סגורים וככך הנראה ישארו כך עד אשר הפרלמנט הקפריסאי יאשר את תוכנית החילוץ או שימצא פתרון אחר. בינתיים הפרלמנט דחה את התוכנית הכוללת את המס על הפקדונות ברוב מוחלט.

חשוב להבין כי הסיפור הקפריסאי עשוי להיגמר כטרגדיה יוונית. אם לבסוף יוטל מס הפיקדונות, הפגיעה באמון המפקידים תהיה כה חמורה כך שהדבר עשוי להוביל בכל מקרה לריצה אל הבנקים מיד לאחר שהם יפתחו ומערכת הבנקאות תתמוטט. גם אם לא יוטל מס הפיקדונות, הפגיעה באמון המפקידים כבר נעשתה מה שעלול להוביל לבריחת הון מקפריסין, אשר תסכן את יציבות כל המערכת הבנקאית. לכן יתכן בהחלט שהבנקים יופעלו במתכונת מוגבלת (בדומה לזו שהיתה בישראל בשנת 85). במצב כזה, קפריסין עלולה להיות המדינה הראשונה באיחוד האירופי שתעבור תהליך של חדלות פירעון לא מסודר. לכן, למרות קוטנה של קפריסין (0.2% בלב מהתוצר של כל גוש האירו), אם האירופאים לא ישכילו לבודד את המאורעות לקפריסין בלבד, ההשלכות של חדלות פירעון מסוג זה על האמון בגוש האירו עשויות להיות מרחיקות לכת.

כדי למנוע זו קיימים להערכתנו שני פתרונות אפשריים וסבירים. האפשרות הראשונה היא שרוסיה אשר עשיריה נהנו מהיתרונות של המערכת הבנקאית בקפריסין במשך שנים תצטרף למאמצי החילוץ. לפני כשנתיים רוסיה העבירה לקפריסין הלוואת גישור בהיקף של 2.5 מיליארד אירו. ויתור של ממשלת רוסיה על הלוואה זו תחסוך לקפריסאים כ-3.3 מילארד אירו (כולל הריביות) כך שעלות החילוץ תהיה קטנה יותר. מבחינתה של רוסיה צעד כזה עשוי להיות אטרקטיבי במיוחד אם הוא יותנה בהענקת זכויות מסוימות על קידוחי הגז של קפריסין לענקית האנרגיה הרוסית גזפרום. נכון לכתיבת שורות אלו, שר החוץ הקפריסאי מבקר ברוסיה על מנת לנסות ולשכנע את הממשל לתמוך בחילוץ. האפשרות השניה היא שמקבלי ההחלטות באירופה, שללא ספק טעו בהערכה של תגובת השווקים למיסוי על הפקדונות, ירדו מהעץ הגבוה עליו הם טיפסו. בסופו של דבר הסיכון העיקרי שנוצר הוא ליציבות הפיננסית של גוש האירו, סיכון שעלול להזיק למדינות הגדולת באירופה יותר מאשר לקפריסין עצמה. לכן, האיחוד האירופי והבנק המרכזי עשויים לאפשר בסופו של דבר לקפריסין חילוץ מלא מכספי משלם המיסים האירופי ללא מס הפקדונות אך עם תנאים פיסקאליים נוקשים. סביר להניח כי הפתרון שיתקבל לבסוף ישלב את שתי האפשרויות המוצגות מעלה כאשר רוסיה משתתפת בחילוץ ומעניקה לפוליטיקאים האירופאים סולם שיאפשר להם לרדת מהעץ בנוחות יחסית ולהגדיל את היקף הסיוע.