בבחינת נתוני סחר החוץ עולה כי בחודש פברואר הסתכם הגירעון המסחרי בכמיליארד דולר. הגירעון בחודש זה נבע בעיקר מיבוא דלק שכן החשבון המסחרי הבסיסי (ללא דלק, אוניות, מטוסים ויהלומים) הסתכם בעודף של 0.2 מיליארד דולר. בסך הכול מאז ראשית השנה המאזן המסחרי הבסיסי מאוזן. מצב זה נובע מכך שלצד חולשת היצוא, נמשכת הירידה גם ביבוא. בבחינת רכיבי היבוא, בולטת הירידה של היבוא של מוצרי השקעה המהווה כחמישית מסך היבוא. כפי שניתן לראות בתרשים, רכיב היבוא של מוצרי הצריכה יורד באופן מתון יותר ורכיב היבוא של חומרי הגלם שהנו רכיב היבוא הגדול ביותר, אף עולה בשיעור מתון.
מצב זה משקף, את המשך ההאטה בפעילות הכלכלית המקומית, עם דגש על עצירה של השקעות והתרחבות של חברות במגזר העסקי, לאור אי הודאות ביחס להתפתחויות, בעיקר בסביבה הכלכלית העולמית. במידה ויחול שיפור בקצב הפעילות הכלכלית בארה"ב ובמזרח אסיה בהמשך השנה, הדבר ישפיע לטובה על היצוא הישראלי נתוני היצוא לחודש פברואר הצביעו על עלייה, אשר נובעת מעלייה ברכיב התרופות אך מדובר בעלייה שאינה חלק ממגמה. כפי שניתן לראות בתרשים, המציג את המגמה של קצב השינוי השנתי של סך היצוא המסחרי הבסיסי, נמשכת החולשה ברכיב היצוא.
לא מדובר בירידה חדה כפי שהיה בתקופת המשבר ב- 2009, אלא בירידה מתונה יותר, אשר משקפת את השונות בקצב ההתאוששות באזורים שונים בעולם. במידה ויחול שיפור בקצב הפעילות הכלכלית בארה"ב ובמזרח אסיה, בהמשך השנה, הדבר ישפיע לטובה על היצוא הישראלי.
בחודש פברואר הסתכם הגירעון בפעילות התקציבית של הממשלה ב- 4.3 מיליארד ש"ח ובסך הכול בחודשיים הראשונים של השנה, הצטבר גירעון של 1.7 מיליארד ש"ח. כפי שניתן לראות בתרשים, הפעילות התקציבית של הממשלה בחודשים ינואר – פברואר לרוב מסתכמת בעודף תקציבי. ואילו השנה, בדומה לשנת 2009 שהייתה שנה של משבר בעולם, הפעילות התקציבית הסתכמה בגירעון.
תוצאה זו משקפת את ההאטה בפעילות הכלכלית אשר באה לידי ביטוי בירידה בהכנסות ממסים שכן צד ההוצאות זהה לשנת 2012. מאחר ובחודשים ינואר ופברואר פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת, מגבלת ההוצאה התקציבית הסתכמה בכל אחד מחודשים הללו ב- 1/12 מהתקציב של שנת 2012.
בצד ההכנסות נרשמה חולשה הן בחודש ינואר והן בחודש פברואר. חודש ינואר כזכור הסתכם בעודף תקציבי קטן יחסית לשנים קודמות, בעיקר על רקע התמתנות ההכנסות ממסים עקיפים אשר בהשוואה למסים הישירים, מגיבים בדרך כלל במהירות רבה יותר לשינויים במחזור העסקים.
באשר לחודש פברואר, ההכנסות המדינה ממסים היו נמוכות על בעיקר רקע החזרי מס הכנסה חריגים, בעקבות דוחות שהוגשו למס הכנסה בגין שנת 2011 ומשקפת כי ראשיתה של האטה בצמיחה הכלכלית החלה עוד במהלך 2011.
חודש פברואר היה ’חלש’ גם בצד המסים העקיפים, כאשר לאחר ניכוי תיקוני חקיקה והתאמות חלה עלייה ריאלית בהכנסות ממסים עקיפים בשיעור של 0.8% בלבד, בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. חולשה זו בהכנסות ממסים עקיפים תואמת את הירידה ביבוא שהנו רכיב עתיר מיסוי וכן את החולשה של הצריכה הפרטית של משקי הבית, אשר אף עודכנה מעט כלפי מטה בנתוני החשבונאות הלאומית.
האינדיקטורים המקרו הכלכליים מצביעים על כך שכפי הנראה, מגמת ההכנסות ממסים תמשיך להתמתן ותיתכן אף ירידה. בצד ההוצאות צפויה לחול עלייה ריאלית ביחס ל-2012, זאת לאחר שיגובש ויאושר התקציב ל-2013, אם כי לא ידוע בשלב זה באיזה היקף. לפיכך, הגירעון הממשלה כאחוז מהתוצר בשנת 2013 אינו צפוי להיות נמוך מזה שהיה בשנת 2012.