בנק ישראל: ב-15 השנים האחרונות ירדו משמעותית גירעונותיהן של הרשויות המקומיות

בנק ישראל מפרסם קטע מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2012, שיפורסם בקרוב: ההתנהלות התקציבית של הרשויות המקומיות. החל מסוף שנות התשעים השתנתה משמעותית ההתנהלות התקציבית של הרשויות המקומיות. שינויים אלה נבעו מהקשחה של מגבלת התקציב של הרשויות, הרחבת הדיווח לציבור על פעילותן, וייעול הפיקוח של משרד הפנים. ההקשחה של מגבלת התקציב התבססה על המלצות ועדת סוארי (1993); ועדה זו קבעה קריטריונים אובייקטיביים למתן "מענקי איזון" לרשויות, ואלה הביאו לשינוי הדפוס הבעייתי שהתקיים בפועל עד אז – תיגמול הרשויות באמצעות המענקים על ביצועים פיסקליים כושלים (ברנדר, 2003). בהמשך נקבעה גם מגבלה לגודל מענק האיזון (ועדת גדיש, 2000), כדי להבטיח שמענק זה לא ישמש תחליף להתייעלות של הרשות בטווח הארוך (סדן-סמט, 2009). כן הועלתה רמת האכיפה של דרישות הדיווח הפיננסי באמצעות פרסום דוחות כספיים מבוקרים של הרשויות. דוחות אלו הרחיבו את המידע הזמין לציבור בנושא התנהלות הרשויות, ובכך אפשרו לתושבים להביא מידע זה בחשבון בהצבעתם בבחירות המקומיות (ברנדר, 2003). במסגרת חוק התוכנית הכלכלית (2004) הוסמך שר הפנים להפקיע סמכויות מהדרג המקצועי והנבחר ברשויות ולמנות ועדה ממונה ("קרואה"; סדן-סמט 2009). השינויים בהתנהלות התקציבית של הרשויות המקומיות בישראל מעניינים במיוחד בתקופה הנוכחית גם על רקע חלקן של הרשויות המקומיות במדינות OECD במשבר החוב במדינות אלה.

השוואה בין-לאומית מעלה כי נוסף על המגמה החיובית המאפיינת את התנהלותן התקציבית של הרשויות המקומיות בישראל, מצבן הפיסקלי האבסולוטי טוב ביחס לרשויות במדינות OECD. חוב הרשויות המקומיות בישראל בשנת 2010, 1.6 אחוזי תוצר, היה נמוך מהממוצע ב-OECD, שעמד על 8.2 אחוזי תוצר . זאת ועוד, יחס החוב של הרשויות המקומיות לתקבוליהן, עמד ברשויות הישראליות בשנת 2010 על שליש שנת תקבולים, לעומת כחצי שנת תקבולים בממוצע ברשויות במדינות OECD.

במהלך המשבר הפיננסי האחרון התאפיינו רשויות רבות במדינות OECD בהתנהגות פרו-מחזורית, המסכנת את האפשרות להתאושש מהמשבר. זו נובעת, בין היתר, מבסיס מס פרו-מחזורי (OECD, 2012). בניתוח הקשר בין המחזור לגירעון ברשויות המקומיות בישראל מצאנו תמונה שונה: גירעונן של הרשויות – אפילו בניכוי ההעברות הממשלתיות – אינו מושפע ממחזור העסקים; זאת כנראה משום שבסיס המס של הרשויות בישראל, שעיקרו תשלומי ארנונה ומים, אינו מושפע כמעט מהכנסות התושבים ומהפעילות העסקית.