אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי באגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית-יומית: היום זה היום של בנק ישראל, בשעה 17:30 הוא יפרסם את החלטת הריבית לחודש מרץ. אחת החלטות הריבית האחרונות של הנגיד, סטנלי פישר, שאולי מתכנן לנו משהו מפתיע לפרידה. השוק נראה במתח, התשואות על האג"ח יורדות, השקל נחלש מול כמעט כל המטבעות בעולם. ברקע שמועות על רכישות מט"ח (ראו הרחבה). אני אומר לכם, משהו גדול קורה שם, אנחנו פשוט לא חלק ממנו... אני שונא הפתעות!
דולר – קנה בשמועות מכור בחדשות: השקל נחלש ביום שישי מול כמעט 17 המטבעות המובילים בעולם, על רקע הערכות בשוק כי בנק ישראל חזר לרכוש מט"ח. אם נקבל את תוצאות מחקר שביצע אביחי שורצקי מבנק ישראל ופורסם בינואר 2013, יש השפעה מסויימת לרכישות על שער החליפין אך בעיקר בצורה נקודתית לזמן ההכרזה עצמו. אז במידה ובנק ישראל אכן החל לרכוש מט"ח ושער החליפין זז יש מקום להאשים את בנק ישראל שמידע פנים זלג ממנו ואיפשר למקורבים להרוויח ממידע פנים, שכן התזוזה בשע"ר חליפין מוגזמת בשביל קניה בודדת.
מה יכול לעשות משקיע מט"ח כעת? לחשוב: יתכן והשמועה עברה הגזמה ובפועל הרכישות הרבה יותר מצומצמות. כלומר, יש סיבה דווקא לצמצם עכשיו את אחזקות המט"ח. האפשרות השנייה, שהרכישות יותר אגרסיביות, היא כנרהא פחות סבירה. האפשרות השלישית שאין בכלל רכישות מט"ח, שהשמועה לא נכונה ואז דווקא למכור דולרים. ההסטוריה מראה שאם כבר לנסות להמר על התרחישים מוטב לרכוש בשמועות ולמכור בחדשות, כלומר החלטה על הפחתת הריבית או הודעה על רכישות מט"ח של בנק ישראל יהוו סיבה טובה למכור לאור השמועות האחרונות.
המגבלות על משכנתאות מאפשרות עליה נוספת במחירי הדירות. רבים חשבו לתומם שהמגבלות והדרישות הנוספות עליהן הכריז בנק ישראל בנוגע למשכנתאות יוכלו לצנן את מחירי הנדל"ן. אז זהו, שממש לא, ואפילו להיפך: מחירי הנדל"ן כשלעצמם לא מעניינים יותר מידי את בנק ישראל.
לבנק ישראל שלושה כובעים ובשלושתם האינטרס שלו הוא עליית מחירי דירות:
1. יציבות מדד המחירים לצרכן –האינפלציה בישראל נמוכה (1.5% 12 חודשים לאחור) ובאחריות הבנק להחזיר אותה למרכז היעד. אומנם מחירי הדירות לא במדד, אך העלאת מחירי השכירות (שכן במדד) תתמוך גם במחיריהם.
2. תמיכה בצמיחה הכלכלית והפחתת האבטלה – עליית מחירי הדירות תומכת בפעילות הכלכלית.
3. יציבות הבנקים - עבור הבנקים עליית מחירי דירות הינה דבר חיובי.
בנק ישראל מעוניין להמשיך להוריד ריבית שתחמם את הפעילות הכלכלית ואת המחירים במשק (כולל מחירי הנדל"ן), אך הוא חושש שברקע הבנקים מתלהבים מהאפשרויות הכלליות שנותן שוק הנדל"ן לא מחשבים בזהירות את הסיכון שהם לוקחים. כעת, לאחר שהעלה את הדרישות מהם, הוא יוכל לחזור להוריד ריבית ולחמם עוד את מחירי הדירות.
אז הציבור לא יהיה הבעלים של הבתים – דור אחד והוא שוכח מזה: אם ימשכו ויחמירו המגבלות על המשכנתאות עשויות לפתוח פער גדול בין הריבית על המשכנתאות לתשואה על שכר הדירה. מה שישנה את תמהיל מחזיקי הדירות ויתן יתרון ברור לבעלי ההון להיות בעלי דירות על פני נוטלי משכנתאות. התהליך ימשך עד למצב שבו כל בעלי הדירות יהיו בעלי הון ולא משקי בית. כלומר, יתכן ואנחנו בקצה עידן הבעלות של משפחה על הדירה שלה ושהיום הוא חלון ההזדמנויות האחרון בדורנו לרכוש דירה. בנוסף לכך, אם הריביות ימשיכו לרדת מחירי הבתים ימשיכו לעלות ולהחמיר את התרחיש. כאמור, תמהיל המשקיעים לא חייב להיות בהכרח ישראלים, גם שלא חסרים משקיעים ישראלים בעלי הון, מיליארדרים שירכשו שכונות שלמות וישכירו אותן כדי לקבל תשואה שוטפת על כספם. משפחה שבכל זאת תרצה להיות בעלים של דירה תצטרך להסתפק בחצי דירה ופחות ויפתחו עוד ועוד קרנות ההשקעה משותפת בנדל"ן, כלומר כל כמה משפחות יהיו בעלים של דירה אחת. בישראל המשקיעים המוסדיים מפחדים לבנות או לקנות דירות להשכרה מאי יציבות של חוקי הגנת הדייר והרגולציה, אך מנקודה מסויימת של תשואה הם יהיו מוכנים לקחת את הסיכון.
הציבור אולי יכעס שכוח הקניה שלו נשחק ושהוא כבר לא מסוגל להיות בעלים של דירה. אך זה לא יעזור לו. אם הממשלה תנסה לוותר על הכנסותיה מנדל"ן היא תעשה זאת דרך העלאות מיסים אחרות שיורידו מההכנסה הפנויה של משקי הבית. כדי להוריד את המחירים הממשלה צריכה להתכווץ ולבטל מיסים ובנק ישראל צריך לדאוג שלא יפתח כמעט פער בין הריבית על משכנתאות לתשואה בסיכון דומה.
"מיליארדים מחכים בצד להיכנס לכלכלה" – חרטא ברטה: התאגידים האמריקאים במצב מצוין, יש להם מיליארדים בבנקים, רק מחכים להיכנס לכלכלה ולהניע אותה! כך מאמינים הרבה משקיעים שאופטימים על שוק המניות. ועל פניו הם צודקים, המזומן של החברות נמצא כנראה בשיא של כל הזמנים. אבל באותה נשימה חייבים להוסיף שגם יש להם חובות. או יותר נכון, לפי הפדרל רזרב, סכום כל ההתחייבויות של החברות הלא פיננסיות בארה"ב נמצא בשיא כל הזמנים בעצמו- 13.9 טריליון דולר. 40% יותר מלפני עשו, לאחר שבשלוש השנים האחרונות בלבד לוו יותר מטריליון דולר. אז אם גם אתם מאלה שמחכים לכניסת המזומן, אל תבטלו בגלל זה תכניות אחרות...
אין צמיחה – בסדר, מה זה קשור למניות? הקיצוצים האוטומטיים בתקציב האמריקאי ייכנסו לתוקף ב-1 במארס, אלא אם יגובש הסכם בין הדמוקרטים לרפובליקאים קודם לכן ויסירו סך של 1.2 טריליון דולר מהתקציב לעשור הקרוב. קיצוצים אלו יקשו על הצמיחה, אך יקטינו את סיכון ונטל החובות. באירופה, המצב לא מעודד יותר, מדדי מנהלי הרכש שפורסמו בסופ"ש הצביעו על ירידה והפתעה לרעה ביחס לתחזיות. 47.8 נק’ לעומת צפי ל-48.5 נק’. בגרף המצורף ניתן לראות את המתאם הגבוה בין המדד לבין הצמיחה, מה שממשיך לאותת שגם התחזיות הפסימיות לאירופה עשויות להיות גרועות יותר.
הכלכלה הישראלית צמחה מאז שנת 2007 בכ-20%. באותו זמן, ירד מדד ת"א 100 ב-5.7%. משנת 1968 עד שנת 1982 צמח המשק האמריקאי בכמעט 300%. באותו זמן, שוק המניות האמריקאי הלך ל... שום מקום. בניכוי אינפלציה ולאחר מס המשקיעים אפילו הפסידו כסף. משנת 1999 צמחה הכלכלה האמריקאית בכ-66% ושוק המניות האמריקאי ירד. הכלכלה היפנית הוכפלה מאז רמתה ב-1989, אך עדיין הניקיי ירד ב-65%.
אומנם בשבוע שעבר כתבנו על חוסר הקשר בין שיעורי הצמיחה לבין שוק המניות (לינק למתעניינים), אך חשוב לנו לחזור על הנקודה לאור התחזיות המוצקות שלנו להתארכות משמעותית של ההאטה בכלכלת העולם. התארכות שתתמוך בסביבת ריבית נמוכה יותר לאורך זמן, מה שיתמוך בשוק המניות. לא רק אנחנו חיוביים על שוק המניות, גם קרנות הגידור: שיא האופטימיות לגבי עליות מזה שנים (השיא הקודם היה רגע לפני המשבר). קרנות הגידור מהמרות בגדול על עליות בשוק האמריקאי (S&P500), כך עולה מבדיקה של בנק ההשקעות גולדמן ז’אקס. הבעיה, אופטימיות כזאת גדולה הייתה בסוף 2007, רגע לפני המשבר...