אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי באגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית-יומית: שוקי המניות בעולם מגיבים הבוקר בירידות לנתוני צמיחה חלשים של שתי הכלכלות הגדולות באירופה, גרמניה וצרפת, ברבעון האחרון של 2012.
כלכלת צרפת הצטמצמה ב-0.3% וגרמניה ב-0.6%. ההאטה אומנם פוגעת בשוקי המניות, מתוך חשש לפגיעה גם ברווחי החברות, אך מצד שני היא מאותת על התאוששות איטית ועל כך שסביבת הריבית תישאר נמוכה למשך זמן ארוך יותר. אנחנו מעריכים שזוהי תופעה עולמית שתמשך על רקע הצורך של ממשלות להעלאות מיסים ולהקטין הוצאות, ועל רקע הירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. קובעי מדיניות יעדיפו להערכתנו לשמור על הריביות נמוכות גם במחיר של אינפלציה מעט גבוהה יותר. השפעות אלה, של אינפלציה גבוהה מעט וריבית נמוכה יהווה את הגורם המשמעותי ביותר להערכתנו להמשך דחיפת שוק המניות.
שוק המניות עולה על האינפלציה הצפויה: מדוע שוק המניות עולה או יורד, ישנן תאוריות רבות, אבל הסבר אחד הוא אינפלציה צפויה. שכן, חברות הן נכס ריאלי, הן מוכרות מוצרים וכשהאינפלציה עולה גם המחירים עולים איתן, כך שהן מגנות במידה מסוימת על המשקיעים מאינפלציה. בשנים שלפני המשבר הגדול ב-2008 המשקיעים חששו שאינפלציה גבוהה תגרום לעליית ריבית חדה וכך תפגע ברווחיות החברות, אך כיום החשש להעלאת ריבית נמוך מאד והשפעת ציפיות האינפלציה חזקה יותר. בגרף המצורף ניתן לראות את המתאם בין ציפיות האינפלציה בישראל ל-10 שנים, כפי שבאות לידי ביטוי בשוק האג"ח (הפרש בין תשואת אג"ח ממשלתית שקלית לאג"ח דומה צמודה) אל מול מדד ת"א 100.
שוק המניות היפני נמצא על האש – האם הבנק המרכזי מנסה לקבוע את יעד הבורסה? שר הכלכלה היפני, אקירה אמארי, אמר ביום שבת שהממשלה צריכה להגביר את מאמצי ההתאוששות הכלכלית, כך שמדד הניקיי יעלה ב-17 אחוז נוספים ל-13,000 נקודות עד לסוף החודש מרץ. בפועל, כבר מאז הבחירות הכלליות ביפן, ב-16 בדצמבר , עלו מחירי המניות במידה רבה בתגובה לפיחות הין מול מטבעות מרכזיים אחרים בציפיות לצעדי הקלה מוניטריים אגרסיביים של הבנק המרכזי של יפן. כשהוא בפועל הכריז באופן רשמי על אימוץ יעד אינפלציה גבוה של 2%.
15 ₪ לליטר דלק יפתור את בעיית הוצאות הממשלה: לממשלה יש נטייה טבעית להתרחב, אבל יש את הבעיה הזאת של מימון ההתרחבות. בשנת 2009 חוקקה הממשלה חוק שיגביל את ההוצאות שלה. זאת במטרה לייצב את המשק, למשוך משקיעים, להוריד את עלויות המימון, להוריד מיסים, לעודד התייעלות פנימית ועוד. אבל מה לעשות, זה היה כנראה גדול על פוליטיקאים ולפי הערכות בנק ישראל, במתווה הצפוי של התחייבויות הממשלה יפרצו ההוצאות את התוכנית המקורית בעקביות. בשנת 2015 למשל צפויה ההוצאה הממשלתית לעלות על 28 מיליארד שקל ביחס לתקרה בחוק (תחת הנחות לצמיחה של 3.3%). לרבים קשה להעריך את המשמעות של המספר. אפשר אומנם לחלק אותו במספר משקי הבית בישראל (כ-2.3 מיליון משקי בית), מה שאומר למעשה כי הממשלה תידרש לקחת מכל משק בית בכל שנה עוד 12,173 שקל (בנוסף למתוכנן). אבל איך אפשר לקחת מהם את הכסף בפועל? עשינו חשבון סנדלרים לכמה מהדרכים הפופולריות בהן יכולה המדינה לקחת מאתנו את הכסף, בניהם דלק, אגרת טלוויזיה, חפיסת סיגריות, או סתם לעלות את המע"מ על כל דבר שזז.
שוק מניות נורמלי? רבים נוטים להכריז לעיתים קרובות: "שוק המניות לא נורמלי". אבל מה זה שוק נורמלי? אם נבחן את שוק המניות עפ"י המודל הסטטיסטי של נורמליות – הוא התפלגות נורמלית, נראה שכדי להיות נורמלי באמת צריך להיות לפעמים מעט לא נורמלי, כלומר להיות גם בנקודות קיצון. להלן גרף התפלגות התשואות החודשיות של מדד ת"א-100 משנת 1992 ועד היום. התשואה החציונית של המדד עומדת על 1.6% ולכן ישנה סבירות גבוהה יותר לתשואה חודשית חיובית משלילית (מצאנו 155 חודשים חיוביים מול 98 חודשים שליליים). עם זאת מצאנו שמהלך ירידות חודשי של יותר מ-2 סטיות תקן (ירידה חודשית מעל 11%) קורות בהסתברות של 2.1%, שהן שכיחות יותר מההסתברות לעליות של 2 סטיות תקן – כלומר, התפלגות נורמלית אסימטרית שמאלית.
זרם שיא למניות – מה זה אומר? כלום! בחודש ינואר השנה נרשם זרם שיא של כסף לקרנות נאמנות מנייתיות בארה"ב מאז החלו להיאסף הנתונים (19 מיליארד דולר), זאת לאחר 4 שנים בהן נפדו מניות בסכום של 435 מיליארד דולר. מה זה אומר על עתיד מחירי המניות? כלום! כך עפ"י האנליסטית אנה אברמוביץ מקרדיט סוויס. בגרף המצורף ניתן לראות את זרימת הכסף לקרנות הנאמנות המנייתיות בארה"ב לבין שוק המניות האמריקאי (מדד S&P500). המתאם שהיא מצאה בין השניים הוא מינוס 0.09, כלומר "אין קשר בין תזרים הקרן לתשואות השוק".