משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: מאתמול מתנהל כנס דאבוס בשוויץ. זהו הכנס הכלכלי-פיננסי השנתי החשוב ביותר, בו מתארחים ראשי מדינות, יושבי ראש של בנקים מרכזיים, ראשי חברות ומוסדות פיננסיים, אנליסטים בכירים, אנשי אקדמיה, ובכלל, המי ומי בכלכלה העולמית.
מכנס זה אנו מקבלים פעם בשנה את התחושה הכללית של מה שחושבים שיקרה לגבי עתידה של הכלכלה העולמית, כאשר כל מרואיין נותן גם את הטעם המיוחד שלו לגבי הסקטור בו הוא פועל. אין ספק שתחת גגות בתי המלון, ואולמי הדיונים, מתרכזת החוכמה הכלכלית הקולקטיבית הרחבה ביותר.
ומה אנו שומעים כבר מן היום השני? אופטימיות, ופסימיות, בערבוביה. אופטימיות הנובעת מן הדעה הכללית שמדיניות ההרחבות הכמותיות מצליחה למנוע את ההמשך הטבעי של המשבר, ומצליחה לייצר צמיחה נמוכה אך יציבה בארה"ב, לעצור את ההתדרדרות של המשבר האירופי, להכניס את בעיות החוב של יפן, ובריטניה, לפריזר (עד שתגיע הצמיחה הגדולה...), לייצר "נחיתה רכה" לכלכלה הסינית, ובעיקר לחדש סוג של רוגע וביטחון אצל היזמים והמשקיעים.
הפסימיות באה מן התחזיות הספציפיות לגבי העסק, או הסקטור, שהדוברים משתייכים אליהם. וכך, בניגוד גמור למה שהיה לנו שנה שעברה בה הצפי לגבי העסקים עצמם היה חיובי (לקראת בחירות ולקראת צעדים חדשים של קובעי מדיניות), והצפי לגב המשבר היה הרבה יותר חשוך, עכשיו, התהפך הגלגל.
המשבר בריסון אבל העסקים נראים פחות טוב. הדיסוננס, שבו הצעדים מרחיקי הלכת של הבנקים המרכזיים מוכחים בעצם נחיצותם על הכישלון של אותם צעדים, בגרסתם הקודמת, מתחיל להקרין על המיקרו. כאשר אותה הכרה תחדור למקרו, יש סיכוי סביר שנראה תנודתיות הרבה יותר גדולה מזו הנשקפת היום ב-VIX.