בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת שרה דברת) דחה בהחלטה מאתמול (9 בינואר 2013) את תביעת הנזיקין הסביבתית בעניין תושבי סביבות אזור התעשייה רמת חובב, באר שבע ועומר נגד מפעלי התעשייה ברמת חובב. המדובר באחת מתביעות הנזיקין הסביבתיות (תביעות מיוחדות במינן שהתפתחו בעיקר בארה"ב – Toxic Torts) הגדולות מסוגן שנדונו בבתי המשפט בישראל, הן מבחינת מספר הצדדים המעורבים העומד על 67 תובעים ו- 19 נתבעים וצדדי ג’, הן ברוחב משרעת המחלות הנטענות, הן בהיבט סכומי התביעה שמגיע למעל מ- 240 מליון ש"ח, והן במורכבות הבעיה הסביבתית והבעייתיות המשפטית המועלות על השולחן. מפעל מכתשים בע"מ אחת מהחברות הנתבעות יוצגה על ידי עוה"ד עמוס גורן, שי ארז וציפי וייס ממיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין.
במסגרת התביעה, שהוגשה כנגד מדינת ישראל והמועצה המקומית תעשייתית רמת חובב והופנתה בהודעת צד ג’ כלפי המפעלים הגדולים הפועלים ברמת חובב אוחדו שלוש תביעות שהוגשו בחודש מרץ ובחודש יוני שנת 2007 על ידי 67 תובעים מתושבי הפזורה הבדואית, תושבי באר שבע ותושבי עומר בגין מחלות מהן סובלים התובעים המתגוררים באזורים שבקרבת רמת חובב, ואשר לטענתם נגרמו עקב חשיפה לחומרים מסוכנים הנפלטים על ידי מפעלי רמת חובב אל הסביבה.
מורכבויות הנושאים המשפטיים והמדעיים, ריבוי הצדדים, האינטרסים וסכומי הכסף הגדולים המעורבים בתביעות מסוג זה מייצרים הליכי משפט מורכבים ומסובכים והתדיינות משפטית רבה וארוכה. במקרה זה ניתן פסק הדין תוך פחות מ-5 שנים מעת הגשת התביעות ושנתיים וחצי מעת שהוחל בפועל בהתדיינות, דבר המשקף, ביחס לתובענה כה מורכבת, ניהול הליכים יעיל ומהיר.
בפסק דין מפורט, המשתרע על פני כשמונים עמודים, דחה כבוד בית המשפט את התביעות וחייב את התובעים בתשלום שכר טרחת עורכי הדין של הנתבעים והצדדים השלישיים בסכום מצטבר של כ – שבעה מליון ₪. וכן, חייב אותם בתשלום הוצאות ההתדיינות אשר יישומו אשר מוערכות בכ- 3 מליון ₪ נוספים.
פסק הדין הוא תקדימי ומתווה דרך בקביעת הקשר הסיבתי בתביעות נזיקין סביבתיות. נקבעה המתודולוגיה לדרך ההוכחה הנכונה ומסכת ההוכחה שפרשו התובעים נבחנה לאורה. בתביעות מסוג זה עומדים התובעים בפני קשיי הוכחה אינהרנטיים למטאריה הרפואית מדעית שנדונה, ובית המשפט נכון להפעיל כללי הוכחה מקלים לעומת נטלי ההוכחה הרגילים בתביעות נזיקין. אולם, בית המשפט מותח ביקורת נוקבת כלפי באי כוח התובעים והמומחים שהגישו חוות דעת והעידו מטעמם. ממצאיו הם שהתובעים לא עמדו בנטלי ההוכחה המוטלים עליהם. מצד מפעלי רמת חובב והמדינה הובאו כמאה חוות דעת מומחים בתחומי הרפואה השונים, מומחים להנדסה סביבתית וטוקסיקולוגים ובית המשפט העדיף בסופו של יום את העמדה המקצועית שהוצגה על ידם.
בפסק הדין נקבע כי על התובעים להוכיח את הקשר הסיבתי הכללי, ובו כי חומרים או תערובת חומרים שנפלטו מהמפעלים לאוויר הסביבה מהווים גורם משמעותי מוכח ומוכר בקהילייה המדעית למחלות התובעים. היעדר ידע מדעי או הסברה שמא, בעתיד יתפתח המדע ותמצא הוכחה לקשרים בין חומרים לתחלואה שאינם ידועים כיום, אינם תחליף להוכחה בתביעות בנזיקין. לא הוכח כי באזור רמת חובב קיימים ריכוזי חומרים רעילים גבוהים, כאלה שהוכרו במחקרים מדעיים רפואיים בעולם כמחוללי המחלות. המחלות מהן סבלו התובעים (מחלות סרטן, מחלות נשימה, הפלות, מומים מולדים ועוד) קיימות בכל מקום בעולם ואינן נפוצות יותר באזור רמת חובב. אין לקשור בין החומרים שנפלטו ממפעלי התעשייה לבין המחלות בהן לקו התובעים.