בנק ישראל מפרסם היום (ב’) את פרוטוקול הדיון בפורום המצומצם – החלטת הריבית לחודש ינואר 2013. ששת חברי הוועדה המוניטארית המשתתפים בדיון מחליטים על גובה ריבית בנק ישראל הרצוי במשק. בדיון לקראת החלטת הריבית לחודש ינואר 2013 תמכו חמישה מחברי הוועדה בהורדת הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 1.75%, ואילו חבר וועדה אחד תמך בהותרת הריבית ללא שינוי.
הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) ההתפתחות בכלכלה המקומית; (2) ההתפתחויות בשוק הדיור ובענף הבניה; ו-(3) ההתפתחות בכלכלה העולמית ובשער החליפין.
בהערכת ההתפתחויות בכלכלה המקומית היו חברי הועדה חלוקים: חלק מחברי הועדה מזהה בחודשים האחרונים ירידה הדרגתית בקצב ההתרחבות של הפעילות, והפסימיות העולה מהסקרים השונים ביחס לפעילות מעלה חשש מפני האטה נוספת. חברים אחרים בוועדה מעריכים כי לאחר ההתמתנות בקצב הצמיחה, שחלה לפני כשנה, לא חלה התמתנות נוספת למרות ההתפתחויות השליליות במשק העולמי, אלא הוא התייצב על קצב שנתי של כ-3 אחוזים.
לנוכח הירידה החדה ברמת התחלות הבנייה הביעו חברי הוועדה דאגה מהאטת הפעילות בענף, הן בשל היותו אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק והן בשל השפעה אפשרית של האטה בהתחלות הבנייה על עליית מחירים בשוק הדירות בעתיד כתוצאה מקיטון בהיצע. חברי הוועדה, סבורים שהירידה ברמת הפעילות בענף הבניה נובעת בעיקר מהאטה בקצב שיווק הקרקעות. חברי הועדה הביעו תקווה כי יואצו תהליכי התכנון שיאפשרו את הגברת שיווק הקרקעות.
חברי הועדה המוניטארית דנו בהתחדשות העלייה במחירי הדירות בחודשים האחרונים במקביל לגידול בהיקפי המשכנתאות, וזאת למרות החלת הוראות הפיקוח המגבילות את שיעור המימון בנובמבר השנה. עם זאת חברי הועדה סבורים שמאחר שהוראות הפיקוח מחריגות עד לסוף השנה הלוואות אשר ניתן להן אישור עקרוני לפני כניסת ההוראות לתוקף, מוקדם עדיין להעריך את השפעתן על היקפי המשכנתאות ומחירי הדירות. כמו כן, חלק מחברי הועדה הדגישו כי בעקבות הטלת המגבלות על שיעור המשכנתאות בריבית משתנה נחלשה התמסורת בין ריבית בנק ישראל והריבית על המשכנתאות.
חברי הועדה המוניטארית דנו בהתפתחויות בכלכלה העולמית. להערכתם, הסיכון לתרחישי קיצון בגוש האירו פחת באופן ניכר, אולם מתגברות הערכות לגבי התמתנות קצב הצמיחה העולמית, וכמו כן אי-הודאות לגבי פיתרון הבעיות התקציביות בארה"ב עדיין לא התפוגגה. חברי הועדה הביעו דאגה מכך שהמדיניות המוניטארית המרחיבה שבה נוקטים בנקים מרכזיים רבים בעולם, יפעלו להמשך ההתחזקות של השקל, שעל רקע ההתמתנות הצפויה בביקושים העולמיים עלול להכביד על היצוא.
הטיעונים המרכזיים בזכות הורדת הריבית הם: (1) יש בהורדת הריבית בכדי לפעול לעידוד צמיחת המשק, ולסייע למשק להתמודד עם התמתנות נוספת בקצב הצמיחה בעתיד, כפי שעולה מהסקרים השונים, וזאת בהתחשב בפיגורים שבהשפעת המדיניות המוניטארית. (2) מכיוון שהתפתחות המחירים בפועל והציפיות האינפלציוניות מצביעים על המשך ירידה בסביבת האינפלציה וככל הנראה גם על רפיון בביקושים המקומיים, אין בהורדת הריבית בכדי לסכן את יציבות המחירים. (3) הורדת הריבית תביא לצמצום פער הריביות האפקטיבי, שהתרחב לאחרונה כתוצאה מנקיטת מדיניות מוניטארית מרחיבה במדינות רבות בעולם, ובכך תמתן את הלחצים לתיסוף השקל, העלול להקשות על המשק להתמודד עם הקשיים הניצבים בפניו. (4) היחלשות התמסורת בין ריבית בנק ישראל לעלות המשכנתאות ממתנת את השפעתה על הביקושים בשוק המשכנתאות. כמו כן, מוקדם עדיין להעריך את השפעת הוראות הפיקוח המגבילות את שיעור המימון.
חבר הועדה שצידד בהותרת הריבית ברמתה הנוכחית סבר שעד כה לא הצטברו עדויות להאטה נוספת בפעילות, וציין את הצורך בהשארת מרחב תמרון להרחבה מוניטארית, שייתכן ותידרש לנוכח האתגרים הצפויים בעתיד הקרוב. כמו כן, הוא סבור כי למרות היחלשות התמסורת בין ריבית בנק ישראל לריבית על המשכנתאות, המדיניות המוניטארית עדיין משפיעה על עלות המשכנתאות דרך השפעתה על הריביות הארוכות ולכן הורדת הריבית עשויה לפעול להגברת הביקושים בשוק הדירות.
לאחר הדיון הצביעו ששת חברי הוועדה המוניטארית על גובה ריבית בנק ישראל לקראת חודש ינואר 2013. חמישה מחברי הוועדה תמכו בהורדת הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, וחבר אחד תמך בהותרת הריבית על כנה.
בהודעה על החלטת הריבית, הדגיש בנק ישראל את התנאים להלן שהכריעו בעד ההחלטה להוריד את הריבית לחודש ינואר ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 1.75%:
• התפתחות המחירים בפועל והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה, וההפתעות כלפי מטה במדדי המחירים לצרכן שנרשמו בחודשים האחרונים, מצביעות על המשך הירידה בסביבת האינפלציה וככל הנראה גם על רפיון בביקושים המקומיים. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נמצאת מתחת למרכז היעד, והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה נמצאות סביב מרכז יעד האינפלציה. במחירי הסחורות בכלל והנפט בפרט נרשמה החודש ירידה. אלה צפויים להשפיע בהמשך גם על המחירים המקומיים.
• האינדיקטורים על הפעילות הריאלית ממשיכים להצביע על חולשה ויתכן אף על התמתנות נוספת בקצב הצמיחה. בנוסף, התחזקות השקל בתקופה האחרונה עשויה להקשות על המשק להתמודד עם הקשיים הניצבים בפניו. החודש עדכנה חטיבת המחקר את תחזית הצמיחה לשנה הבאה, ובניכוי השפעת תחילת הפקת הגז מהמאגר החדש, הצמיחה ל-2013 עודכנה כלפי מטה ל-2.8% לעומת 3% בתחזית הקודמת. התחזית הכוללת את הפקת הגז עומדת על 3.8%. ראוי לציין כי ההתפתחות הצפויה בתעסוקה ובאבטלה עקבית עם שיעור הצמיחה ללא הפקת הגז.
• רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. תחזית הצמיחה של משקים מובילים בעולם עודכנה כלפי מטה על ידי הבנקים המרכזיים במשקים אלה ועל ידי ארגון ה-OECD . עדיין קיימת אי ודאות ביחס לבעיית "הצוק הפיסקלי" בארה"ב ולמשבר החובות באירופה. נתוני המקרו באירופה, ובכלל זה במדינות הליבה מצביעים על כניסה למיתון; מנגד, בארה"ב ובסין נתוני המקרו הפתיעו לטובה.
• הבנק המרכזי של ארה"ב הודיע על תוכנית הרחבה כמותית נוספת ועל כך שתוכנית הרכישות כמו גם הריבית האפסית צפויים להמשך כל עוד שיעור האבטלה יהיה גבוה מ- 6.5% והאינפלציה הצפויה לשנה עד שנתיים קדימה נמצאת מתחת ל-2.5%. מספר בנקים מרכזיים הפחיתו החודש את הריבית. בנוסף, השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות.
• מחירי הדירות המשיכו לעלות בחודשים ספטמבר אוקטובר. אולם, מוקדם להעריך כיצד ישפיעו המגבלות על שיעור מימון המשכנתאות, שהוטלו על ידי המפקח על הבנקים ונכנסו לתוקפן בתחילת נובמבר, על מחירי הדירות
על רקע הצורך בתמיכה נוספת לפעילות הכלכלית, והעדר לחצים אינפלציוניים בעת הזאת, החליטה הועדה המוניטרית להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז.