בימים האחרונים אני עדים לעליות חדות בסקטור הפיננסיים בארה"ב, עליות שנובעות מהערכה כי ענף הנדל"ן למגורים הגיע לתחתית וכי הכלכלה האמריקאית נמצאת בפני מפנה בשנת 2013. דלק לעליות, תורמים אנליסטים מצד בתי השקעות אשר בימים האחרונים החלו בסדרת העלאת המלצות שהבולטת בינהן הגיעה מבית מדרשה של האנליסטית המפורסמת מרדית וויטני, אנליסטית שהתפרסמה כאשר חזתה את המשבר הפיננסי הגדול.
בכדי לנסות ולהעריך מהו פוטנציאל העלייה במניות הבנקים בארה"ב, התייחסנו תחילה לפרמטרים המקובלים לקביעת רמות תמחור של בנקים ולאחר מכן ניסינו להעריך אילו פרמטרים יציגו הבנקים בהינתן חזרה לביצועי נורמה של הכלכלה האמריקאית. בהקשר זה, חשוב להבין כי הכלכלה האמריקאית עדיין סובלת משיעור אבטלה גבוה וממשבר בשוק הנדל"ן , דבר שמקשה על בנקים לממש את מלוא פוטנציאל הרווחים שלהם.
היחס המקובל לקביעת רמות תמחור של בנקים הנו מכפיל ההון. מכפיל ההון אותו מקבלים בנקים נגזר מהיחס בין התשואה להון אותם מציגים הבנקים לבין עלות ההון שלהם. טבלת ההשוואה של הבנקים מלמדת כי השוק גוזר את מכפיל ההון של הבנקים על סמך תשואה על ההון חלקי עלות הון בנקאית של 10% בקירוב. כך לדוגמא, וולס פארגו שמציג תשואה על ההון בסך 13%מקבל מכפיל הון של 1.3 (13/10) בעוד בנק אוף אמריקה, שמציג תשואה על ההון בסך5% , נסחר במכפיל הון נמוך של 0.5.
בעבר ידעו בנקים בארה"ב להציג תשואת על ההון שמעל ל- 20% ולפיכך נסחרו ברמות מכפילי הון של שמעל ל- 2 אולם ימים אלו לא צפויים לחזור גם בהינתן צמיחה מהירה בכלכלה האמריקאית. הסיבה העיקרית היא עלייה ברמת הרגולציה והפיקוח על בנקים גדולים כתוצאה מהמשבר הפיננסי. בעבר השיגו בנקים תשואה על ההון ברמה שמעל ל- 20% באמצעות הגדלת רמות המינוף (הון למאזן) וכן באמצעות השקעה באחוז גבוה של אשראי בסיכון. כיום לאחר תהליך הקטנת מינוף שנמשך כבר קרוב לחמש שנים, נמצאים הבנקים הן מבחינת יחס הון למאזן והן מבחינת איכות האשראי בקריטריונים שנקבעו על ידי תקינת באזל 3 . חיזוק להנחה זו נתקבל במהלך שנת 2012 עת מרבית הבנקים עמדו במחני הלחץ אותם ערך הפד וכתוצאה מכך אישר להם הבנק המרכזי את תוכנית הדיווידנדים והרכישה החוזרת של המניות אותן הציגו.
בכדי לנסות ולגזור את מכפיל ההון העתידי של הבנקים, ניסינו לנסות ולהעריך מה תהיה רמת התשואה על ההון אותה יוכלו הבנקים להציג בעתיד תחת תקנות הרגולציה החדשות ובהנחת חזרת כלכלה האמריקאית לטוואי פעילות נורמאלי. לצורך חישוב פוטנציאל התשואה על ההון של הבנקים, התייחסנו לשני הפרמטרים המרכיבים אותו קרי: תשואה על נכסיםX רמות המינוף.
סיטיגרופ, וולספארגו, ובנק אוף אמריקה, הבנקים הללו ידעו להציג טרם המשבר תשואות על הנכסים ברמה של 1.8% (וולס פארגו) ותשואות על הנכסים בטווחים של 1.5%- 1.2%(סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה). גם בהנחה שמרנית כי סטיגרופ ובנק אוף אמריקה יציגו עם התאוששות הכלכלה בארה"ב תשואה על הנכסים בסך של 1% , הכפלה של תשואה זו ברמות המינוף הנוכחיות בסך 10 ,יאפשרו לבנקים אלו להציג תשואה על ההון בסך 10% שתגזור מכפילי הון בסך של 1. עלייה ממכפיל הון של 0.5 לרמות של מכפיל הון 1 מלמדת על פוטנציאל עלייה של 100% בקרוב במניות סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה בשנים הקרובות. וולס פארגו במידה ויחזור להציג תשואות על הנכסים הדומות לעבר, מגלם פוטנציאל עלייה בסך 40% בקרוב, מתון יותר מזה של הבנקים המקבילים, אך עדיין מרשים בכל קנה מידה.
חשוב לציין כי הערכות שהוצגו לעיל מתבססות על ההנחה כי הכלכלה האמריקאית תתאושש ותגיע בסופו של דבר לטוואי צמיחה בר קיימא . בשל האמור לעיל, אנו מדמים את ההשקעה במניות הבנקים לסוג של אופציה על הכלכלה האמריקאית. וולס פארגו, הוא לדעתנו סוג של אופציה בכסף על הכלכלה האמריקאית ואת וסיטיגרופ ובנק אוף אמריקה אנו מדמים לסוג של אופציה מחוץ לכסף על הכלכלה האמריקאית.