”המשק בהאטה, אך שורה ארוכה של גורמים אמורה לתת לנו סיבות להיות מעודדים ולהביט קדימה בתקווה”

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות בסקירת מאקרו על המשק הישראלי: המשק הישראלי בהאטה: המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל, שבקושי עלה 0.1% בחודש שעבר, מצביע זה זמן על התרחבות מדודה בלבד של פעילות המשק; סקר הערכת מגמות בעסקים של לשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירד בחודש שעבר לרמה הנמוכה בתולדותיו (-15.7%); מדד מנהלי הרכש מראה שהתעשייה בישראל מתכווצת כבר שישה חודשים ועוד.

והנה הפלא ופלא – משרד האוצר אופטימי וסבור כי התוצר המקומי הגולמי יגדל 3.5% בשנה הבאה ו-3.9% בשנת 2014. בנק ישראל יעדכן את ההערכה שלו לשנת 2013, העומדת עתה על 3% וכלל לא בטוח שהמספר החדש יהיה נמוך יותר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העריכה לאחרונה כי התוצר יגדל השנה 3.5%.

אם תשאלו אותי – המספרים הללו לא רחוקים מדי מפוטנציאל ההתרחבות הכלכלית שלנו – זה שיכול להימשך דרך קבע בלי לגרום ללחצי מחירים במשק. אם תשאלו את הרשויות ברוב המדינות המתקדמות – אלו הם מספרים שיש להתקנא בהם וספק אם הן תשגנה אותם בתקופה הנראית לעין.

ההבדלים לטובת כלכלת ישראל משתקפים גם בהיבט התעסוקתי – שיעור הבלתי מועסקים בארץ נמצא אכן בקו עלייה, אך הוא לא חצה את רף ה-7% בשנה וחצי האחרונות. רבים תוהים לגבי אופן חישוב הנתון על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגורסים כי השיעור בפועל גבוה יותר, אך ספרו זאת למדינות גוש האירו, היכן ששיעור הבלתי מועסקים לא ירד מ-10% בשנה וחצי האחרונות ועתה הוא צועד בבטחה לכיוון 12%. גם ארה"ב, בה שיעור הבלתי מועסקים ירד לאחרונה ל-7.7%, מביטה עלינו חודשים ארוכים מגבוה – לצערה.

איך ניתן ליישב את הסתירה בין הסקרים הפושרים האחרונים ותחושת אי הנוחות בציבור (שבאה לידי ביטוי במחאה החברתית בקיץ שעבר) לבין האופטימיות (הזהירה) במבט קדימה?

חלק מהסיפור הוא בהבדל בין נתוני הגידול בתוצר המקומי הגולמי, המודדים מבחינתנו את התקדמות הפעילות הכלכלית, לבין נתוני הגידול בצריכה הפרטית לנפש, הבוחנים את השינוי ברמת החיים. ככל שחלוקת ההכנסות שוויונית פחות – הפער בין השניים גדל ותחושת התסכול גוברת. משום שבשנים קודמות המשק התרחב במהירות ונטה לכיוון פעילויות עתירות טכנולוגיה על חשבון פעילויות עתירות הון אנושי – השוויוניות אכן קטנה.

ובכל זאת, אני נוטה לצד האופטימי. בחמש השנים הקודמות (2007 עד 2011) גדל התוצר המקומי הגולמי בישראל 4.1% בממוצע, גבוה מעלייתו בקוריאה (3.5%), אוסטרליה (2.6%), ארה"ב (0.5%) וגוש האירו (0.4%) ונמוך רק מעלייתו בקבוצת המשקים המתעוררים והמתפתחים (6.2%). לפי התחזית האחרונה של קרן המטבע, בחמש השנים הבאות (2012 עד 2016) יגדל התוצר בארץ 3.6% בממוצע, גבוה מעלייתו באוסטרליה (3.2%), ארה"ב (3.0%) וגוש האירו (1.2%) ונמוך רק מעלייתו בקוריאה (3.9%) והשווקים המתעוררים והמתפתחים (6.0%). אם כך, התמ"ג הישראלי גדל מהר יותר מאשר במדינות המפותחות ולא תהיה בו האטה של ממש בחמש השנים הבאות, מול חמש השנים שקדמו להן.

את תחושת הפסימיות של התקופה האחרונה במשק אני יכול לתלות בחמש סיבות:

הסתמכות יתר על נתוני רבעים בודדים. הנתונים הללו תנודתיים ואינם משקפים היטב את ההתפתחות הרב – תקופתית של המשק. במאמר מוסגר, גם כך היה המצב נראה משופר יותר, לו היה מושם די דגש על כך שהתוצר למעט מיסים נטו על הייבוא קפץ 4.1% ברבע השלישי של השנה – התוצאה הטובה ביותר מאז אמצע השנה שעברה.

שנות השוואה חזקות. מאז 2004 ועד פרוץ המשבר העולמי בשנים 2007 ו-2008 המשק התרחב בקצב גבוה מהרגיל – בשל היציאה משנות האינתיפאדה, במהלכן פיגר אחר שאר העולם. גם אם המשבר העולמי לא היה מתרחש, התרחבות המשק הישראלי בשנים שקדמו לו לא הייתה נמשכת זמן רב בלי לגרור לחצי מחירים חזקים במשק.

התחשבות חסר במצב בחו"ל. התוצאות של המשק הישראלי מרשימות אם לוקחים בחשבון את מרכיב סחר החוץ הגבוה בתוצר. נכון, תעשיית הטכנולוגיה העילית מהווה חלק נכבד ממנו ותחום זה נפגע פחות מההאטה העולמית, אך עדיין, מבט חטוף על התכווצות התוצר במדינות המפותחות (לרבות גרמניה) וגידולו הנמוך בחלק מהמדינות המתפתחות הגדולות (כגון ברזיל), יקרין על ההתרחבות הכלכלית אצלנו אור מעודד יותר – גם אם בהשוואה לשנה-שנתיים הקודמות הקצב שלה ירד.

התחשבות חסר במצב המדיני – ביטחוני. המשק התמודד בהצלחה עם תקופות לא קלות של מתיחות מדינית וצבאית בשנים האחרונות. החששות שקדמו לכל אחת מהן היו גדולים וכך גם ההקלה כשהתברר מיעוט ההשלכות על הפעילות המשקית והלך הרוח. די אם נזכור את הבהלה שאוחזת בשוקי ניירות הערך כשסין מתעמתת עם יפאן, או כשדרום וצפון קוריאה מתגרות זו בזו, כדי להבין את גודל ההישג. זה לא דבר של מה בכך.

קרבה לפוטנציאל המשק. התרחבות כלכלית בריאה צריכה להיות מאוזנת ולא רק מהירה, תוך התחשבות בפוטנציאל של המשק. אחרת, סופה שתוליך ללחצי מחירים, יציבות המחירים תתערער ובנק ישראל והממשלה ייאלצו לנקוט מדיניות מרסנת מאוד. ניסיון העבר מראה כי הדבר יגרור האטה כלכלית ניכרת, שתקזז את הישגי העבר. כשאנו מביטים במשק שיגדל בשנה-שנתיים הבאות בין 3% ל-4%, כדאי לזכור זאת.

בשורה התחתונה – המשק בהאטה, אך שורה ארוכה של גורמים אמורה לתת לנו סיבות להיות מעודדים ולהביט קדימה בתקווה. נכון, תקופות לא קלות עדיין לפנינו, אך הדשא שלנו עדיין ירוק יותר (או צהוב פחות) מאשר במקומות רבים בעולם.