בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט מגן אלטוביה) קבע בית המשפט כי עיריית תל-אביב התרשלה בתכנון מתחם קרקע גדול בקרית שלום שבתל-אביב. בית המשפט קבע כי העיריה, למרות שהציגה מצגים לבעלים כי היא פועלת לקידום תכנון המתחם לא פעלה לתכנן הקרקע.
פסק הדין ניתן בתביעה שהגישו יזמי מקרקעין שרכשו אותם בשנות ה-80 במטרה לבנות עליהם מבנים.לאחר רכישת המקרקעין פנו היזמים לעירית תל-אביב בבקשה כי זו תאשר הבניה על המקרקעין שנרכשו.בישיבה שקיימה עירית תל-אביב החליטה זו כי ברצונה לתכנן מחדש את כל מתחם הקרקע המצוי בצפון מערב קרית שלום. לאור האמור סורבה בקשת היזמים לבנות על המקרקעין.
העיריה החלה בקידום תכנון המתחם וב-1994 התקבלה החלטה של הועדה המחוזית לגבי התכנית בה מבקשת הועדה המחוזית מהועדה המקומית להגדיל הצפיפות המוצעת במסגרת התכנית.מאז המועד בו החלה עיריית תל-אביב לתכנן על המקרקעין את תכנית תא/2494 פנו מידי פעם בפעם היזמים בבקשה לברר התקדמות התכנון ואפשרויות הבניה העומדות בפניהם.
מהלך כל השנים נמסר לתובעים על ידי עירית תל אביב כי הבניה במקרקעין אסורה וכי התכנית מקודמת על ידה וכי "אוטוטו" יושלם התכנון וניתן יהיה לבנות על המקרקעין.והנה, בשנת 2001 נדהמו התובעים לקבל בתשובה למכתב מטעמם כי הטיפול בתכנית הופסק לפני מספר שנים וכי בכוונת עירית ת"א לקדם תכנית אחרת למתחם.
התובעים הגישו תביעה בסך 7 מיליון ₪ נגד עירית תל-אביב, הועדה המקומית והועדה המחוזית בטענה כי אלו התרשלו בהתנהלותם והפרו חובה חקוקה עת מצד אחד אסרו על הבניה במקרקעין משך שנים כה רבות ומצד שני לא פעלו בצורה סבירה לתכנון המתחם.
בפסק הדין שניתן לעניין החבות נקבע בבית המשפט המחוזי כי בין השנים 1994 – 2001 הציגו נציגיהוועדה המקומיתבפניהיזמים מצגים שאינם נכונים. כן נקבע כי, הועדה המקומית חדלה בחוסר מעש ו/או פעלהבעצלתיים ובחוסר יעילות בין השנים 1994 – 2001 ובתקופה זו לא ממש עסקה "בבחירה בין חלופות תכנוניות", כטענתה, ואף לא נקטהבפעולות תכנוניות ממשיות לקידומה של תכנית 2494 או כל תכניתאחרת ובכך הפרה את חובת הזהירות כלפי היזמים.
בית המשפט ימשיך וידון בגובה הפיצויים אותם תשלם העירייה ליזמים.