מחקר היקום הדיגיטלי (Digital Universe) שנערך על ידי חברת המחקר IDC, ופורסם היום על ידי חברת הטכנולוגיהEMC , מגלה כי למרות הגידול המתמשך בהיקפו של "היקום הדיגיטלי" כתוצאה מכמויות המידע העצומות שמפיקים בני האדם והמכונות מידי יום, רק 0.5% ממידע זה עובר תהליך ניתוח כלשהו במטרה להפיק ממנו תובנות או החלטות.
מחקר "היקום הדיגיטלי", הנערך זו השנה הששית, מנסה לכמת את כל המידע הדיגיטלי הנוצר, משוכפל ונצרך בשנה אחת ברחבי העולם, ומבקש לחזות את קצב הגידול של היקף המידע הזה עד סוף העשור. במהלך השנתיים האחרונות לבדן הוכפל גודלו של היקום הדיגיטלי והגיע ל-2.8 זטה-בייט בשנה, וב-IDC מעריכים כי גודלו של היקום הדיגיטלי ימשיך ויוכפל בכל שנתיים עד להיקף של 40 זטה-בייט ב-2020 – הרבה יותר מהתחזיות המוקדמות של IDC. 40 זטה בייט, אגב, שקולים ל-57 פעמים מספר גרגירי החול שבחופי הים על פני כדור הארץ. אם נוכל לשמור 40 זטה בייט על תקליטורי בלו-ריי, משקלם הכולל יהיה שקול ל-424 נושאות מטוסים מסדרת "נימיץ".
המחקר העדכני מצא כי הרחבת הגישה לאינטרנט בשווקים המתעוררים, כתוצאה מעליה ברכישת מחשבים אישיים וסמארטפונים, הגדילה באזורים אלו את קצב יצור המידע הדיגיטלי. בנוסף, נרשמה עלייה חדה בכמויות המידע שמפיקים "מכשירים", כגון מצלמות אבטחה או מדי מהירות חכמים. בשנת 2020, כמות המידע הדיגיטלי לנפש תעמוד על 5,247 גיגה-בייט בממוצע, אך המכשירים והמכונות יהיו אחראים לייצור 40% מהמידע הדיגיטלי, לעומת 11% בלבד ב-2005.
במחקר שנערך השנה, הצליחה לראשונה IDCלמקם את יצרני וצרכני המידע לפי אזורים גיאוגרפיים, וגילתה תזוזות דרמטיות במפה העולמית. הממצאים גילו פער בין כמות המידע הכולל לבין כמות המידע שעליו מתבצעות פעולות של ניתוח והפקת תובנות, וכן בין רמת אבטחת הנתונים הנדרשת להגנה על המידע הדיגיטלי לבין רמתה בפועל. כ-35% מהמידע ביקום הדיגיטלי זקוק לאבטחה כלשהי, אך בפועל רק 20% מהנתונים זוכים לאבטחה, כאשר בשווקים המתעוררים מדובר בשיעורים נמוכים בהרבה של המידע הזוכה לאבטחה.
נתח המידע הדיגיטלי בשווקים המתעוררים (סין, ברזיל, רוסיה, הודו ומדינות נוספות), שעמד בשנת 2010 על 23%, קפץ השנה ל-36%. IDC צופה כי עד לשנת 2020, יתרמו מדינות אלה כ-62% מהמידע ביקום הדיגיטלי. כיום אחראית ארה"ב ל-32% מהמידע הדיגיטלי העולמי, מערב אירופה ל-19%, סין - 13%, הודו - 4% ושאר העולם - 32%. עד ל-2020, תייצר סין לבדה 22% מהמידע הדיגיטלי הגלובלי.
מחשוב הענן מגלם תפקיד חשוב בדרכים שבהם מנסים העוסקים בניהול המידע הדיגיטלי להשתלט עליו, טרנד המכונה Big Data. מספר השרתים המשנעים את המידע הדיגיטלי ברחבי העולם צפוי לגדול פי עשרה עד 2020, וכמות המידע המנוהלת באופן ישיר בידי ארגונים במרכזי מידע (Data Centers) תצמח פי 14. גם בסוג המידע שיאוחסן בענן יחול שינוי קיצוני: עד שנת 2020, כך מעריכה IDC, 46.7% מהמידע בענן יהיה שייך לעולם הבידור, כאשר השאר יורכב ממידע ממצלמות אבטחה, נתונים רפואיים ומידע המיוצר בידי מחשבים, טלפונים סלולריים ומכשירים אלקטרוניים נוספים. ב-2020, כ-40% מהמידע הדיגיטלי יאוחסן או ינותח בענן.
ההשקעה הגדולה ביותר בניהול מידע דיגיטלי מתבצעת כיום במערב אירופה (2.49 דולר מושקע בממוצע בניהול כל גיגה-בייט של מידע), כאשר במקום השני מצויה ארה"ב (1.77 דולר לגיגה-בייט), ולאחריה סין (1.31 דולר ל-GB) והודו (0.87 דולר ל-GB).