אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי באגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית-יומית: התחזית ל-2012 נכשלה, התחזית המתוקנת נכשלה גם היא, התלונות על אי התאמות עונתיות נמצאו שגויות ועדיין הכלכלן הפאסימי בעולם, נוריאל רוביני, מי שהיה כוכב 2008, מאיים ומפחיד שאנחנו חייבים לבוא איתו, אחרת ניפול בצוק הכספים... האם הצוק באמת כ"כ מסוכן וכולם עיוורים שממשיכים את העליות, או שהוא כבר מגולם במחיר, האם אפשר בכלל לדעת?
שוקי המניות עולים הבוקר לאחר הכרזה על תכניות בסין לעידוד העיור והקלות על הלוואות בנקאיות. באירופה מדשדשים את דרכם מחוץ למשבר באיטיות מתסכלת: מי שרוצה לעשות לעצמו סדר מכיוון אירופה מוטב לו לבחון את ההתפתחויות והחדשות שמגיעות משם על ארבעה צירים:
1. איחוד רגולטורי בנקאי
2. איחוד פיסקלי (בעיקר מנגנון פיקוח וסמכויות תקציביות הדדיות)
3. איחוד פוליטי (בעיקר חיזוק מעמדה של המועצה האירופאית)
4. איחוד רפורמות (בעיקר בנוגע לשוק העבודה ולמיסוי)
ההתפתחות האחרונה נוגעת לציר האיחוד הבנקאי, כשרי האוצר של האיחוד שוב לא הצליחו אתמול להגיע להסכמה על יצירת רגולטור בנקאות משותף. אך המשקיעים מאמינים שמכיוון שמדובר בהחלטה פוליטית יידרש לחץ לקבלת ההחלטות הקשות מבחינתם, החלטות שפוגעות בריבונות שלהם. לחץ כזה צפוי להיות בשבוע הבא בפסגת מנהיגי האיחוד האירופי, פסגה שתתמקד בנושא הזה בדיוק. אם הלחץ הזה לא יספיק המשקיעים יתנו להם קצת לחץ בדמות ירידות ועליית תשואות האג"ח שלהם. מה שלא עובד במוח עובד בכוח.
איך יודעים שהצוק הפיסקלי כבר מגולם במחיר? כאשר רווחיות החברות עולה נתקפים לרוב המשקיעים באופטימיות ומוכנים לשלם עבור המניות יותר מתוך ציפייה שמגמת העליות ברווחיות תמשך גם בעתיד. כך קורה שכאשר הרווחים מתחילים לעלות לרוב מחיר המניות עולה יותר משיעור העלייה ברווחים והמניות מתחילות להיות יקרות יותר לפי מכפיל הרווח. אלא שמסוף 2011 משהו השתנה. בעוד הרווחים המשיכו לטפס מחירי המניות עלו בלי תוספת האופטימיות הידועה ומכפיל הרווח ל-10 שנים נותר ללא שינוי.
במילים אחרות, המשקיעים חוששים ממשהו שמנטרל את האופטימיות הרגילה מהרווחים העולים, כנראה שאותו משהו הוא החשש מהצוק הפיסקלי שהרי החששות מאירופה התמתנו מאז.
ב-7 בפברואר 2012 לאחר כמעט חצי שנה של עליות שלא צפה החליט הכלכלן הפאסימי והמפורסם בעולם, נוריאל רוביני, להפוך את עורו ולהיות שורי על חיובי המניות. ג’ינה שוורץ, מנהלת שוק ההון ואסטרטגיה שלו אמרה אז "אנחנו חושבים שיש בסיס לראלי בשווקים". ובאופן מדויק יותר צופים עליה עד אמצע השנה ולאחריה נפילה לרמה "נמוכה מזו שבה הוא נמצא היום". אלא שהכל קרה הפוך. עד אמצע 2012 שוק המניות (S&P500 ) הייתה שלילית ומאמצע השנה חזר המדד לטפס. גם המשקיע האגדי ג’ון פולסון יכול להתחרות על התואר כשהימר בפברואר השנה כי המשבר באירופה ילך ויחמיר והעריך כי היורו "סדוק באופן מבני".
מדד מנהלי הרכש ירד מתחת ל-50 – לברוח? מדד מנהלי הרכש בתעשייה בארה"ב שפורסם לפני יומיים (3 בדצמבר) ירד בניגוד לציפיות מתחת לרמת 50 הנק’ (קו פרשת המים בין התרחבות להתכווצות), לרמה של 49.5 נק’. הרמה הנמוכה מעלה ספקות לגבי יציבותה של הצמיחה בארה"ב אך היא עדיין לא רמה שמצביעה היסטורית על מיתון. רק ירידה של המדד מתחת לרמות של 46 נק’ היו רמות אל חזור בעשרות השנים האחרונות, רמות שירידה מתחת אליהן הבטיחה התדרדרות שתכניס את ארה"ב למיתון, אף שכניסה אמיתית למיתון כשלעצמה התרחשה לרוב רק ברמות של 42 נק’. עם זאת ולמרות שהרמה הנוכחית כאמור איננה רמת אל חזור ופעמים רבים בהיסטוריה הכלכלית המדד כבר ביקר בה, היא בכל זאת רמה שמעלה את הסבירות לירידה מתחת אליה ומדאיגה את המשקיעים.