לפי אומדן הצמיחה הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבע השלישי של השנה, צמח התוצר המקומי הגולמי של המשק הישראלי בשיעור של 2.9% (הנתונים בפסקאות הבאות הנם במונחים שנתיים, במחירים קבועים, מנוכה עונתיות). זאת, בהשוואה לשיעור צמיחה של 3.1% ו- 3.4% ברבע הראשון והשני של השנה בהתאמה.
שיעורי הצמיחה המתונים יחסית, מאפיינים את המשק הישראלי מאז הרבע השני של 2011. ברבע השלישי של 2012 נמשכה החולשה של רכיבי הביקוש המקומי, אשר היו מנועי הצמיחה העיקריים בשנת 2010 כגון ההשקעות הריאליות המקומיות והצריכה הפרטית, כפי שיפורט בהמשך. יש לציין שנתוני הרבע השלישי של השנה מצביעים על צמיחה של היצוא ללא חברות הזנק ויהלומים בשיעור של 4.6%.
ייתכן והיכולת של היצוא להמשיך ולצמוח, על אף התגברות ההאטה הכלכלית הנה על רקע הפיחות הריאלי של שער החליפין של השקל מאז אמצע 2011 וכן על רקע הרכב טכנולוגי וגיאוגרפי עדיף של יעדי היצוא. בסיכום סך הרכיבים, שיעור הצמיחה ברבע זה הסתכם בשיעור נמוך מאומדן הצמיחה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור שנת 2012 כולה (3.5%). ככל הנראה שיעור הצמיחה בפועל יסתכם השנה בשיעור נמוך מאומדן זה.
מגמת ירידה בהיקף ההשקעות הריאליות המקומיות צפויה להימשך גם במהלך 2013 בבחינת השינוי בשימושים במקורות (השקעות מקומיות, צריכה פרטית וציבורית ויצוא), נרשמה ברבע השלישי ירידה של 1.3% בהמשך לירידה של 2.4% ברבע הקודם. נתון זה משקף את חולשת הביקושים ברמה המקומית וכן של הביקושים מחו"ל.
עיקר הירידה בביקושים ברבע השלישי של השנה נובעת מירידה בהשקעות המקומיות בנכסים קבועים. כפי שניתן לראות בתרשים, ההשקעה בענפי המשק (השקעה בציוד מכונות וכלי תחבורה) המהווה כ- 70% מסך ההשקעות המקומיות ירדה ברבע השלישי בכ- 15%, בהמשך לירידה חד ספרתית ברבע הראשון והשני של השנה.
הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: במקביל לירידה בפעילות של המגזר העסקי, אשר באה לידי ביטוי כאמור בירידה בהשקעות בציוד ומכונות, חלה ירידה גם בבנייה שאינה למגורים (שטחי מסחר, משרדים הארחה וכדומה). רכיב זה ירד ברבע השלישי של השנה בכ- 10.0% בהמשך לצמיחה אפסית ברבע הקודם.
יש לציין כי ברכיב ההשקעות בבנייה למגורים חל גידול מתון ברבע השלישי של השנה. יש להניח שנתון זה מושפע מהעלייה שחלה בהיקף התחלות הבנייה מאז המחצית השנייה של 2010 ואשר הגיעה לשיאה במחצית הראשונה של 2011. יחידות אלו אשר הוחל בבנייתן מגדילות את היקף הבנייה הפעילה, שנמדדת בחשבונות הלאומיים כהשקעה. השפעה זו תלך ותפחת בהמשך, לאור מגמת הירידה בהיקף התחלות הבנייה. נזכיר כי בהשוואה לרמות השיא בתקופה הנ"ל, אשר הגיעו להתחלות בנייה בקצב שנתי של כ- 49 אלף יחידות דיור, ברבע השני של השנה, הסתכם קצב התחלות הבנייה בכ- 38 אלף יחידות דיור לשנה.
חולשת הביקושים של משקי הבית תעיב על הצמיחה בשנת 2013: ההוצאה על צריכה פרטית של משקי הבית גדלה ברבע השלישי של השנה בשיעור מתון של 1.5%, כאשר במונחי צריכה פרטית לנפש מדובר בירידה של כ- 0.4%. חולשת הביקושים של משקי הבית ניכרת בעיקר ביחס להוצאה על מוצרי בני קיימא (כלי רכב וציוד וריהוט לבית).
אינדיקציה לביקוש לצריכה הפרטית ניתן למצוא במספר מקורות: הראשון, במדד אמון הצרכנים החלש אשר העיד על הסניטנמט הצרכני השלילי; והשני, בנתוני שוק העבודה ובמיוחד במגזר העסקי, אשר מצביעים על האטה ניכרת בגיוס של עובדים חדשים.
במידה ומגמה זו של ירידת האינפלציה תימשך, בנק ישראל עשוי לפעול להורדת ריבית נוספת בראשית 2013: מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר ירד ב- 0.2%, זאת בהשוואה להערכות בשוק למדד נמוך אך חיובי. שני סעיפים שתרומתם לירידת המדד בלטה בחודש זה הם סעיף תחבורה ותקשורת, אשר הושפע בעיקר מירידת מחירי הדלק בשיעור של 3.6%, וסעיף הדיור, אשר ירד ב- 0.8% בשל ירידה חדה במחיריהם של שירותי דיור בבעלות דייריהם (הנגזרים ממחירי השכירות של חוזים מתחדשים). הירידה של רכיב זה, הייתה חדה יחסית לשנים האחרונות. כמו כן, העונתיות של רכיב שירותי הדיור בבעלות דייריהם בחודש אוקטובר אינה מובהקת ולעתים ישנן אף עליות מחירים בחודש זה.
בבחינת מדד המחירים לצרכן המנוכה מהשפעות עונתיות, עולה כי גורמי העונתיות השונים תרמו גם הם לירידת מדד אוקטובר. כך המדד מנוכה עונתיות בחודש אוקטובר נותר ללא שינוי.
לעומת הגורמים ממתני האינפלציה המוזכרים לעיל, נציין שמחירי המזון עלו החודש בשיעור של כ- 1.0%, זאת בהמשך לעלייה דומה שחלה בחודשיים הקודמים ולאחר כשנה בה נותרו מחירי המזון יציבים. בהתאם להודעות השונות של חברות המזון בתקשורת, מחירי המזון צפויים להמשיך ולעלות עד סוף השנה על רקע העלייה במחירי הסחורות החקלאיות.
האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים עמדה בחודש אוקטובר מעט מתחת למרכז אמצע יעד יציבות המחירים (1-3%) על 1.8%. המדד הנמוך מהצפוי של חודש אוקטובר הוביל להמשך ירידה בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון. על רקע זה, וכן על רקע המשך החולשה הכלכלית הגלובלית והמקומית, אנו סבורים כי במידה ומגמה זו של ירידת האינפלציה תימשך, בנק ישראל עשוי לפעול להורדת ריבית נוספת כבר בראשית 2013.