אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית-יומית: וול סטריט מפנה את תשומת ליבנו למותחן הצוק הפיסקלי שעולה בקרוב לאקרנים, מותחן שמבטיח שהוא מסוגל לבעוט את הכלכלה האמריקאית למיתון לפני שתספיקו להגיד רובינזון קרוזו, כבר ברבעון הבא. הדעה הרווחת היא שהמאבק על הצוק לבדו עלול לגרום לפחד ולתנודתיות, אך זאת בכלל נמוכה מהממוצע ההיסטורי שלה.
כנראה נגזר גורלנו להתעסק מעתה ועד ינואר 2013 בצוק הפיסקלי. בתרחיש הסביר ביותר לכל הדעות פתרון ביניים שישחק בשנים הקרובות מעט משיעורי הצמיחה של ארה"ב באופן מאוזן ומתון יהיה הפתרון המוסכם בסופו של דבר. אם כך אז אפשר להפסיק לקדוח על הנושא. אבל לא, אין כרגע נושאים בוערים אחרים והפחדה היא הדרך הכי טובה להשיג רייטינג. ריכרד שטראוס כתב פעם במאמר שנקרא "עשרת הדברות למנצחים: "לעולם אל תסתכל על נגני הטרומבונים, זה רק יגרום להם להמשיך". ועל אותו משקל, אם תמשיכו ללחוץ על כל לינק שמדבר על הצוק הפיסקלי תהיו בטוחים שכתבות כאלה ימשיכו להתפרסם, בלי קשר למידת מסוכנותו:
מיתון בגלל צוק פיסקלי בארה"ב הרבה פחות מסוכן מסוגי מיתון אחרים: מיתון הוא מיתון הוא מיתון? כל כלכלן יודע לנופף בתרחיש הקיצון שבו ביטול הטבות מס יבוטלו באופן אוטומטי בסוף השנה ואיתן קיצוץ מידי בהוצאות הממשל, מה שיכניס את ארה"ב לצמיחחה שלילית של 1%, כלומר למיתון. וודאי יש כאלה ששומעים בראש "מיתון" וכבר מדמיינים לעצמם את השפל הגדול, אנשים נזרקים מבתיהם, תורים עצומים ללשכות הסעד וקריסה של שוקי ההון. אך אם יתממש אותו תרחיש מיתוני הוא יהיה יותר קרוב למיתון טכני ממיתון קלאסי בסגנון השפל הגדול. לכולם ברור שארה"ב מסיבות פוליטיות בעיקר תתעסק בשנים הקרובות בהקטנת הגרעון, כלומר, תגבה בשנים הקרובות יותר מיסים (הקטנת קצב העלייה בהוצאות הצרכנים) ותקצץ בקצב העלייה בהוצאות פדרליות. כלומר, הפירמות צריכות להניח כבר כעת קצבי צמיחה מתונים יחסית בשנים הקרובות. כלומר, זה לא ממש ישנה להן אם פקיד יחליט לרכז את כל הקיצוצים הצפויים בנקודת זמן אחת בהווה. במצב כזה ארה"ב אומנם תכנס למיתון טכני של רבעון – שניים, אך לאחריו כבר מובטחת חזרה לצמיחה מהירה יותר מזאת שתכננו קודם.
מה גם, שסביר שמשום שאין על ארה"ב לחצים לתשלום מידי של החוב, חשש לחדלות פירעון, או נטל גבוה שלהם, אין כמעט סיבה נראית לעין שהיא לא תחליק את הרפורמות כמו שהשוק מצפה.
מדד אמון הצרכנים – סיכוי גבוה יותר לצמיחה מאשר למיתון: למרות אי הוודאות לגבי המדיניות של אובאמה בקדנציה השנייה, החדשות העגומות מעת לעת מגוש האירו וחוסר הוודאות לגבי "צוק הכספים", הביטחון של הצרכנים האמריקאים בשיא של השנים האחרונות: אומדן ראשוני למדד אמון הצרכנים של אונ’ מישיגן לחודש נובמבר זינק לרמה של 84.9 נק’, הרבה מעל הציפיות לעליה לרמה של 82.6. הגבוהה ביותר מאז יולי 2007.
בהקשר ההיסטורי הרחב שלו, מאז תחילת מדידתו בשנת 1978, סנטימנט הצרכנים נמצא קרוב מאד לממוצע ההיסטורי שלו - 85.3. בניכוי שנות המיתון הממוצע של המדד היה 87.8 נק’ ובחמש תקופות המיתון עמד הממוצע על 69.3. כלומר, הן ערכו האבסולוטי כיום והן הטרנד האחרון שלו מאותתים כי הסיכוי למיתון קרוב נמוך ביותר.
מה משתק את מדד הפחד? בקוורדיישן! אפשר היה לצפות שלאור התנודתיות האחרונה ב-S&P500 (השיל בשבוע החולף 2.1% מערכו, הירידה החדה ביותר בחמשת השבועות האחרונים), יזנק מדד הפחד (VIX). אך ה-VIX הפתיע כשעלה רק ב-2.6%. להשוואה, בשבוע של ה-8 באוקטובר כשה-S&P 500 השיל 2.2%, זינק ה-VIX ב-13%.מה הסיבה לתגובה המושתקת של ה-VIX?
ההסבר לכך נמצאת כנראה בבקוורדיישן: ה-VIX הינו מדד המגלם את סטיות התקן שבאופציות על מדד ה-S&P500. האופציות משמשות בדרך כלל לבטח את התנודתיות בטווח הארוך. לכן, בשל חוסר הוודאות הכללי לגבי מה שיכול לקרות במרחק אנשים נוטים לשלם יותר עבור חוזים עתידיים רחוקים. מצב טיפוסי זה ידוע בשם קונטנגו (contango). אך יתכנו גם מצבים חריגים שבהם הדאגה שייכת לטווח הקצר ולא ממורד הכביש. במצבים כאלה ה-VIX הנוכחי גבוה מה-VIX העתידי, תופעה שנקראת בקוורדיישן. בעת הבחירות בארה"ב ציפו השווקים לתנודתיות גבוהה בטווח של יום יומיים שלאחריהם המצב יתייצב והתנודתיות תרד ל-18.1 נק’ (בקוורדיישן). אך בפועל התנודתיות עלתה לרמה של -18.6%. כלומר, ירידת התנודתיות לאחר התפוגגות השפעת הבחירות ספגה חלק מאותה עליית הפחד מהירידות.