בן ברננקי<br>
בן ברננקי

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי באגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית-יומית: שוק ההון כל כך שומם עד שסוחרים מתקשרים אחד לשני בקול מוסווה כדי לעורר עניין... האנליסטים מצדם מנסים לעורר עניין ע"י תיאור כל אירוע כ"צוק". והמשקיעים? עבורם סבלנות היא מילה גסה כשגם השקעה בבננה ירוקה נראית להם כהשקעה לטווח ארוך מידי.

 

שוקי אירופה עולים הבוקר על רקע אישור הקיצוצים ביוון אמש (ראו הרחבה) ועל רקע הצלחה של ספרד בגיוס 4.6 מיליארד אירו הבוקר. האופטימיות באירופה מגיעה לאחר יום קשה בוול-סטריט על רקע בחירתו המחודשת של אובאמה בצל ההמתנה לצוק הפיסקלי.

 

בננות ירוקות: לכאורה נראה הגיוני שמומחה מיומן יהיה מסוגל להגן על ההשקעות מירידה בשוק המניות. בסה"כ לצאת מהמניות כשהן מתחילות לרדת ולחזור אליהן כשהן חוזרות לעלות, כמה קשה זה כבר יכול להיות? מסתבר שמאד: באמצע 2012 המליצו רוב האסטרטגיים בגופי ההשקעות הגדולים לאמריקאים להפחית את החשיפה שלהם למניות מרמות של מעל 60% בתחילת השנה לרמות של כ-41%. מאותו רגע, איך לא, דווקא זינק שוק המניות ומדד ה-S&P500 הוסיף כמעט 10%, ההשקעה האלטרנטיבית שלאליה כנראה עברו (שוק האג"ח הממשלתיות) דשדש באותה תקופה ומדד האג"ח הארוכות ירד (מ-1 ביוני ועד היום) בכ-0.2%.

 

הצוק הפיסקלי - שימו הרבה מלח על התחזיות: כל תחזית שתשמעו בחודשיים הקרובים לגבי המחצית הראשונה של 2013 היא תחזית שכדאי לכם לאכול עם הרבה מלח. כל תרחיש לגבי הצוק הפיסקלי יוכח כנראה כמוטעה. לאחר צמיחה של 2.0% ברבעון השלישי צפויה הצמיחה הכלכלית להאט לאור צפי לזעזועים בביקושים כתוצאה מהצוק הפיסקלי.

 

בתרחיש הקצה אם קיצוצי המסים יתפוגגו לגמרי ההכנסה הפנויה של משקי הבית האמריקאים תרד בכחצי טריליון דולר וההוצאות הפדרליות בכ-100 מיליארד דולר, כלומר שניהם ביחד יביאו לירידה של כ-4% במונחי תמ"ג. בקצה השני צפויה לארה"ב צמיחה של כ-3% ל-2013. כלומר ביחס לתחזיות הצמיחה הראשוניות מלוא השפעת הצוק תהיה לצמיחה שלילית של 1% (מיתון). אך אלה רק תרחישי הקיצון ולא התרחישים המרכזיים. בתרחישים המרכזיים הצפי הינו להקטנת הוצאות של 58 מיליארד דולר ועליית מס של 148 מיליארד דולר. כלומר, חבילת צנע קטנה ב-67% מהצוק המלא. מה שיוריד מהתמ"ג רק 1.3%, אזי צמיחה של 1.7% ל-2013. אלא שרבים מאמינים שמשקי הבית התחילו להקטין את ההוצאות שלהם עוד ברבעון הרביעי של 2012, כך שהוא ברבעון הנוכחי הצמיחה כבר תרד ל-1.8 וזאת של 2013 תרד פחות ותעמוד על כ-2%. זהו כמובן רק התרחיש המרכזי של הכלכלנים בשוק ועדיין נשאר רק לחכות לראות מה יחליטו הפוליטיקאים האמריקאים:

 

תכל’ס, לא היו צריכים כל כך הרבה עובדים: הכלכלה האמריקנית החלימה לגמרי ממשבר 2008 כשהתמ"ג שלה הגיע ברבעון ה-3 של 2012 ל-13.6 טריליון דולר (במונחי 2005), גבוה מתמ"ג ריאלי של 13.3 טריליון דולר ברבעון 4 של 2007. אלא שלמרות ההתאוששות המלאה בתוצר הריאלי, רמת התעסוקה עדיין נותרה נמוכה בכ-3.8 מיליון משרות (ביחס ל-146 מיליון משרות שהיו במשק האמריקאי ב-2007). ההסבר לכך הוא כי המיתון דחק בחברות להתייעל וכשחזרה הצמיחה הן היו יעילות יותר ובהתאם גם רווחיהן זינקו לרמות שגבוהות ב-30% מרמות הרווחים לפני המיתון. ההסבר מוצא חיזוק גם בנתוני הפריון לעובד. אפשר להניח שככל שמשק נכנס למיתון עם יותר עובדים מיותרים לכשתבוא ההתאוששות נראה את ההתאוששות בשוק העבודה איטית יותר. אורך רוח, בננות ירקות...

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש