פסגות בסקירה על שוק העבודה האמריקאי: נתוני התעסוקה לאוקטובר היו ללא ספק טובים. למשק האמריקאי נוספו באוקטובר 171 אלף משרות, זאת לעומת צפי לתוספת של 125 אלף משרות בלבד. מעבר לכך, העדכון כלפי מעלה בנתוני התעסוקה של אוגוסט-ספטמבר (סך הכל 84 אלף משרות נוספות) הביאו לכך שתוספת המשרות הממוצעת בארבעת החודשים האחרונים עומדת על 173 אלף. זהו בהחלט קצב סביר שבמידה ויימשך, יאפשר ירידה עקבית בשיעור האבטלה. עם זאת, לא כל הנוצץ זהב. בשל בעיית ניכוי העונתיות של נתוני התעסוקה, נכון יותר לבדוק את תוספת המשרות הממוצעת מתחילת שנה. בהסתכלות כזו, בעשרת החודשים הראשונים של השנה נוספו בממוצע 157 אלף משרות מדי חודש. בתקופה המקבילה אשתקד נוספו בממוצע 146 אלף משרות. במילים אחרות, השיפור עדיין לא משמעותי מספיק כדי לאותת על האצה בקצב הצמיחה או על ירידה חדה יותר בשיעור האבטלה.
עוד כמה נקודות על דו"ח התעסוקה: תוספת משרות נרשמה בכל הסקטורים למעט בענפי הכרייה, הרכב והסקטור הממשלתי. דו"ח התעסוקה לא הושפע מהוריקן סנדי וזאת כיוון שהסקר נערך לפני ששכונות שלמות בניו ג’רזי וקווינס הפכו לשלוליות וגלון דלק נמכר באי-ביי ב-25 דולר. שיעור האבטלה עלה בעשירית נקודת אחוז ל-7.9%. וזאת בשל גידול של 410 אלף במספר המועסקים לצד גידול של 578 אלף בכוח העבודה. קצב הגידול השנתי בשכר הממוצע לשעה ירד לרמה הנמוכה ביותר ב 26 השנים האחרונות- 1.6%. בחישוב פשוט, מדובר על ירידה שנתית של 0.4% בשכר במונחים ריאליים. העובדה שלמרות הגידול במשרות, השכר הריאלי לא עולה מקשה כמובן על יכולתו של הצרכן הפרטי לפתוח את הארנק ולתרום יותר לצמיחה במשק. השחיקה בשכר הריאלי בארה"ב היא תוצאה של לא מעט גורמים. בניגוד לפד שטוען שהבעיות בשוק העבודה האמריקאי הן מחזוריות בלבד, אנו מעריכים כי יש לא מעט בעיות מבניות שימשיכו להעיב על יכולת ההתאוששות של הצרכן הפרטי. בין אלו נציין שלוש עיקריות:
1. מאז פברואר 2010 (תחילת ההתאוששות בשוק העבודה) נוספו למשק האמריקאי 4.7 מיליון משרות חדשות (ע"פ סקר משקי הבית). מתוך אלו 3.4 מיליון משרות הלכו לעובדים בגיל 55 ויותר. ההסבר ההגיוני ביותר לתופעה זו היא שהמעסיקים מנצלים את המצב לטובתם, המעסיקים מעדיפים לגייס עובדים מבוגרים שקרנות הפנסיה שלהם נפגעו באופן מהותי והם מוכנים לעבוד כמעט בכל מחיר ולוותר על הטבות רבות כמו הפרשות לפנסיה או תעסוקה במשרה מלאה. לא רק זאת, אלא שהסיכוי שעובד בן 60 ידאג לקידום ולשיפור תנאים נמוך משמעותית מזה שאצל עובד בן 25, כך שהמעסיקים לא צריכים לדאוג מתחלופה מהירה של עובדים.
2. בעבר כמעט ולא היו מגבלות גיאוגרפיות בשוק העבודה האמריקאי. תושב פלורידה מובטל שמצא עבודה בקליפורניה לא הסס הרבה לפני שארז את חפציו והעתיק את מקום מגוריו מערבה. כיום, בשל העובדה שמשקי בית רבים עדיין מחויבים למשכנתא שערכה גבוה מערך הבית, גמישות הניידות הגיאוגרפית נפגעה.
3. בסקטור הנדל"ן ובסקטור הפיננסים ייקח עוד זמן רב עד שהביקוש לעובדים יתאושש. לכן, מדובר בבעיה מבנית שכן עובדים שפוטרו מענפים אלו הם בעלי כישורים ספציפיים שלא מתאימים לכל סקטור. אנליסט/סוחר/בנקאי עסקים, עם MBA בהנדסה פיננסית לא ילך לעבוד כקופאי בוולמארט, ומפעיל מנוף לא ישתלב בתעשיית הסטארט אפים של הסיליקון ואלי.
בשורה התחתונה, דו"ח אוקטובר היה בהחלט טוב אבל התאוששות שוק העבודה האמריקאי תמשך עוד זמן רב. שיעור האבטלה בארה"ב לא ירד לרמות סבירות (5.5%) לפני סוף 2015 ולכן גם הצמיחה בארה"ב תוותר נמוכה מהפוטנציאל.