”שיעור האבטלה יעלה לקראת סוף השנה לרמה של כ-7.3%-7.5%”

דש בסקירת מאקרו שבועית: חברת הדירוג S&P אשררה את דירוג האשראי A+ של ישראל. חברת הדירוג מאמינה שהממשלה תעמוד ביעדיה הפיסקאליים ותצליח להוריד את יחס החוב/תוצר ל-71% עד 2015, כאשר הגירעון הממוצע יעמוד בשנים אלה על 2.8%. התחזית מתבססת על צמיחה ממוצעת של כ-3.7% (1.8% צמיחה לנפש) עד שנת 2015.

הדגשים בהערכות של חברת הדירוג מטילים משקל גבוה לסיכונים הגיאופוליטיים. כמו כן, בצד הסיכונים הרגילים מופיעים גורמים שלא נכללו קודם בפרסומי חברת הדירוג, כגון הסיכון הכרוך בהשפעת ההיחלשות של חברות אחזקה גדולות על המשק, והסיכון הנובע מעלייה מהירה של מחירי הבתים.

בצד הגורמים שמשפיעים לחיוב על דירוג האשראי תופסת משקל הולך ועולה הפקת הגז שאמורה להתחיל בשנת 2013. עצם הותרת הדירוג על כנו חשובה, אך על סמך ניסיון העבר, אין אנו צופים שלאשרור הדירוג תהיה השפעה מהותית על שוק האג"ח.

גדולים מכדי להשפיע: האינדיקאטורים השוטפים האחרונים היו בסה"כ סבירים, במיוחד נתוני הצריכה. מדד הפדיון של כלל ענפי המשק וענפי המסחר והשירותים צמחו בקצב גבוה בחודשים מאי-יולי. גם הצמיחה בייצור התעשייתי הייתה נאה, אולם תוך ירידה בשעות העבודה ובמשרות שכיר (ראו תרשים 2). הצמיחה בייצור כולה הושגה בזכות הייצור של ענפי ההיי-טק. ללא ההיי-טק, ניכרת בחודשים האחרונים ירידה בתפוקות ובתשומות של ענפי הייצור האחרים.

יתכן שגם בהיי-טק התמונה אינה אחידה ומרבית השיפור בייצור נובע מהמפעל החדש של אינטל. הירידה בשעות העבודה ובמספר המשרות בכלל התעשייה, למרות העלייה בייצור התעשייתי, עשויה לשמש עדות לכך. נזכיר שבסקר הציפיות האחרון של הלמ"ס, תחזיות התעשיינים היו מאוד פסימיות.

ההשפעה של מפעל אינטל מעלה נקודה שצריכה להילקח בחשבון על ידי קובעי המדיניות, מעבר לבעייתיות שהיא יוצרת לחזאים – נתוני המשק מושפעים מדי מפעילות של גורם יחיד. למפעל אינטל הייתה כנראה השפעה ניכרת על נתוני ההשקעות והיצוא במשק בשנה האחרונה. השפעה אף יותר משמעותית תהיה בקרוב לפעילות בענף הגז. פעילויות אלה, גדולות ככל שיהיו, אמורות לקבל משקל נמוך בשיקולים של קובעי המדיניות, מכיוון שאינן תואמות בהכרח את מצבו של המשק בכללותו ואינן מושפעות מצעדי המדיניות המוניטארית והפיסקאלית.

סקר כוח אדם בערבון מוגבל: לפי נתוני סקר כוח האדם, גם בחודש אוגוסט המצב בשוק התעסוקה המשיך להיות חיובי. שיעור האבטלה עלה אומנם מ-6.6% ל-6.9%, אך אלמלא העלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שיעור האבטלה היה אף יורד (ראו תרשים 4). למרות זאת, כפי שכתבנו בעבר, אנו מתייחסים לא רק לנתונים מנוכי העונתיות שעלולים להיות מעוותים בגלל קוצר סדרת הנתונים החדשה, אלא גם לנתונים המקוריים. על פי הנתונים המקוריים, נרשמת עלייה בשיעור האבטלה החל מחודש יוני, אומנם גם תוך גידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

אנו מעריכים שהמצב בשוק העבודה פחות חיובי ממה שמשתקף בסקר כוח האדם, כפי שעולה מהאינדיקאטורים האחרים של שוק העבודה. להערכתנו, שיעור האבטלה יעלה לקראת סוף השנה לרמה של כ-7.3%-7.5%.