בית המשפט הגרמני לא חסם את השתתפות הממשלה בקרן החילוץ הקבועה (ESM) בסך 500 מיליארד אירו, ובכך נסללה הדרך לתוכנית ה-OMT שהציג נשיא ה-ECB דראגי. בית המשפט העליון קבע, כצפוי, מספר סייגים, בהקשר של עמידה של התוכנית באמות המידה של החוקה הגרמנית.
פסגות: ההחלטה תעשה לעת עתה סוף להתנגדות הגרמנית לתוכנית הרכישות. בימים שלאחר מכן, ספרד תגיש לאיחוד האירופי בקשת סיוע רשמית. כדאי לזכור שאין לספרד יכולת תמרון גבוהה מבחינת הזמנים וזאת כיוון שיש לה פדיון אג"ח גדול ( 20 מיליארד אירו) בסוף אוקטובר. לאחר הגשת הבקשה יחל מו"מ בין ספרד לאיחוד וה-IMF על התנאים הפיסקאליים שספרד תתחייב אליהם. לאחר שיושגו ההסכמות יידרש אישור פה אחד של מדינות האיחוד. לאחר האישור ה-ECB יחל עם הרכישות.
לפי התוכנית שהציג מריו דראגי, על מנת להשתתף בתוכנית, המדינות צריכות להגיש בקשת סיוע רשמית לקרנות הסיוע של האיחוד האירופי (EFSF/ESM) ולעמוד בהתחייבויות הפיסקאליות שייקבעו על ידי האיחוד האירופי. ה-ECB מאפשר גם לקרן המטבע הבינ"ל (ה-IMF) להשתתף בקביעת ההתחייבויות וזאת כיוון ש: א) חלק מהכסף בקרנות הסיוע הוא של ה-IMF. ב) אם יש מישהו שיודע איך לטפל במדינות הקורסות תחת נטל החוב זה ה-IMF. ראשי ה-IMF טרחו כמובן מיד להגיב והודיעו על תמיכה בתוכנית, מה שאומר שהם ירצו להשתתף בה.
במידה ומדינה לא תעמוד בתנאים שהוכתבו לה במהלך הדרך, ה-ECB יפסיק לרכוש את האג"ח שלה.
גם מדינות שמקבלות סיוע כיום (יוון, אירלנד ופורטוגל) יוכלו להשתתף בתוכנית אם הן יחזרו לגייס בשוק. בסעיף הזה יש עדיין לא מעט סימני שאלה כמו: מה נחשב גיוסים בשוק (אפילו יוון מגייסת מדי פעם בשווקים דרך אג"ח ל-3 חודשים) או האם מותר לזגזג בין קרנות הסיוע לגיוסים בשוק? כך או כך, כנראה שמדובר בעיקר בחדשות טובות לאירלנד שתכננה לחזור לשווקים כבר ב-2013 ולאור סעיף זה תקבל סיוע גם כאשר תחזור לשווקים, אולי אפילו בריביות נמוכות מאלו שהיא משלמת כיום לקרנות הסיוע.
הרכישות יתבצעו באג"ח עם טווח לפדיון שבין שנה ל-3 שנים ויהיו מעוקרות באופן מלא. למי שלא בילה את כל סוף השבוע מול CNBC, משמעות העיקור (סטריליזציה) של הרכישות היא שכל אירו שה-ECB יעביר למשק תמורת אג"ח הוא יספוג בחזרה וזאת על מנת לא להגדיל את כמות הכסף במשק ולייצר ציפיות אינפלציוניות. גם בתוכנית הרכישות הקודמת של ה-ECB במחצית השנייה של 2011, כמו גם ברכישות הדולרים של בנק ישראל, הייתה אמורה להתבצע סטריליזציה כזו, אולם בפועל, בשני המקרים, בוצעה רק באופן חלקי. דרך אגב, הדרך של ה-ECB לספוג את עודפי הנזילות היא על ידי מכרזים הפוכים שבועיים בהם ה-ECB מאפשר לבנקים לקבל ריבית גבוהה יותר על הפיקדונות שלהם בבנק המרכזי. במילים אחרות, סטריליזציה עלולה לגרום למעשה לעלייה בריבית הקצרה במשק, מה שלא ממש תומך בכלכלה.
ה-ECB יגביר את השקיפות ויפרסם מדי שבוע את ההיקף, המח"מ, המחיר והחלוקה הגיאוגרפית של הרכישות. אנו דורשים גם לדעת מי מכר את האג"ח ועשה סיבוב על ה-ECB.
בניגוד לתוכנית הרכישות הקודמת, הפעם ה-ECB מוותר על מעמד של נושה מועדף וזאת מתוך ניסיון לעודד את המשקיעים לרכוש אג"ח בעצמם.