תגובת ארגון אמון הציבור לפניית איגוד המאפיות בנושא מחקר יוקר הלחם:מצורפים פרטי הלחמים שנדגמו בכל אחת מהמדינות. הדגימה נערכה אצל משווקים מהותיים הפועלים במדינה ולא באתרי מכר קטנים הפונים לנישה מסויימת. בכל מדינה נדגם הלחם הלבן הפרוס הזול ביותר באתר והלחם מקמח מלא הזול ביותר. ההתאמה לכח הקניה בוצעה לפי מקדמי שווי כח הקניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באתר שלה.
לא בוצע כל חישוב לפי "יחס יוקר מחיה". בוצעה המרה של המטבעות הזרים לערך שקלי באמצעות מקדם שווי כח קניה (PPP) העדכני ביותר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. כפי שצויין גם בתגובתנו לתקשורת, השימוש במקדם "שווי כח הקניה" שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במקום בשער יציג של המטבע שנבחר באופן אקראי ביום מסויים, היא הדרך המקובלת לנטרל את התנודות היומיומיות בשערי המטבע ולהשוות את המחירים על פי כח הקניה האמיתי של המטבע (קרי, כמה דולרים דרושים בארה"ב לרכישת ק"ג לחם לעומת כמה ש"ח דרושים בישראל לרכישת אותה כמות מאותו סוג לחם). כל השוואת מחירים רצינית לעולם חייבת להתבסס על התאמה לכח הקניה של המטבע.
מקדם שווי הקניה מוצג כשער המרה של המטבע לדולר אמריקני. כך למשל, שער ההמרה שווה כח קניה של ש"ח לדולר אמריקני הוא 3.73 ש"ח לדולר, שער ההמרה של פאונד לדולר הוא 0.652 דולר לפאונד וכד’ (הרשימה המלאה באתר הלמ"ס). כל שנדרש להמרה של המחירים לש"ח שווה כח קניה הוא המרתם לדולר שווה כח קניה ואז המרתם לפי שער הדולר שווה כח קניה לש"ח.
למעלה מן הצורך, אמחיש את ההבדל בין שער יציג אקראי של הדולר למקדם שווי כח קניה: בעת ההשוואה הקודמת של מחיר אותם לחמים בדיוק בארה"ב לפני שנה, היה מחיר הלחם הלבן הפרוס זול בשלושה סנט מהמחיר כעת – פחות 2.5% - ואילו שער הדולר היציג היה נמוך ביותר מ- 40 אגורות לדולר. האם הגיוני לטעון שמבחינת האמריקני הלחם התייקר ביותר מ- 13% כתוצאה משינוי בשער החליפין לשקל? ברור שלא. בדיוק כדי לאפשר השוואות מחירים מדויקות ומהימנות מסוג זה פותח המקדם של "שווי כח הקניה" אשר מחושב בארגון ה OECD ועובר ביקורת של הלמ"ס בישראל לפני פרסומו לשימוש.
לעניין הביקורת על הנתונים שהציגו המאפיות, אמון הציבור קיבל העתק מלא של הנתונים ששלחתם לתקשורת שבהם צוין במפורש כי המחירים בארה"ב נלקחו מדיוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב אודות המחיר הממוצע של לחם מקמח לבן. נתון ממוצע, כשמו כן הוא – מ מ ו צ ע. הוא מחושב לפי המחירים של כל המוצרים המוגדרים כאותה קטגוריה (קרי כל הלחמים המוגדרים כלחם לבן ארוז). מוצרים אלה בהכרח כוללים מוצרים יקרים יותר ויקרים פחות ולכן תמיד המחיר הממוצע של מוצר מסוים יהיה גבוה ממחיר המינימום של אותו מוצר. פיקוח המחירים נועד להבטיח נגישות של מוצר בסיסי וחיוני לכל משק בית ולכן יש להשוותו לתחליף הקיים בכל מדינה למוצר זה – הלחם הזול ביותר על המדף.
המחקר של אמון הציבור לא הועבר למאפיות כיוון שהביקורת בו מכוונת לפעולת ועדת המחירים בתמ"ת. למותר לציין שהתמ"ת קיבל את המחקר וקיבל גם את המחקר הקודם שערכנו לפני שנה.
רונן רגב: לבסוף, אבהיר שידוע לאמון הציבור על מחקרים נוספים בעניין הפער במחיר הלחם המפוקח בין ישראל למדינות מערביות, אשר ממצאיהם תואמים את מחקרנו. ידוע לנו גם על כתבי אישום חמורים שהגישה לאחרונה רשות ההגבלים העסקיים כנגד מאפיות מרכזיות בישראל בטענה לתאום להפחתת תחרות לרבות תאום בנוגע למחיר הלחם האחיד. הגיע הזמן לגדוע את "חגיגת המחירים הגבוהים" בחסות המדינה בענף הלחם וארגון אמון הציבור מתכוון לפעול להשגת מטרה זו.