הבזוקה של דראגי: מדובר במהלך שעצם העלאתו לסדר היום יכולה לתת דחיפה נוספת לבורסות באירופה בפרט ובעולם בכלל

הידיעה של הבוקר, באדיבות דר שפיגל, הינה: הבנק המרכזי של אירופה שוקל להגביל את תשואות הפדיון על איגרות החוב שמנפיקות ממשלות באירופה, על ידי רכישה בלתי מוגבלת של איגרות חוב, שתבטיח את המגבלות שתוטלנה. רונן מנחם ממזרחי-טפחות: תחת ההנחה כי הידיעה תאומת, מדובר, למעשה, בנשק בזוקה של ממש – התערבות בשוק איגרות החוב הריבוניות על ידי הצבת מחיר מינימום לאיגרות החוב הללו. לפי ידיעה בבלומברג, התכנית עשויה להיות בהיקף דומה לתכנית רכישות האג"ח השנייה שביצע ה-Fed וכונתה QE2.

הדעת נותנת שהבנק המרכזי של אירופה יתמקד באיגרות חוב במח"מ קצר – בינוני (נניח, באזור 5-3 שנים), שקשה ויקר יותר להנפיקן כעת; זאת, בדומה למסגרת האשראי שהעמיד לבנקים ביבשת במסגרת תכניות ה-Litro, הנמצאות גם הן על הפרק.

ההחלטה תתקבל בפגישת הנהלת הבנק המרכזי של אירופה בחודש ספטמבר, אך סביר להניח כי אם הידיעה תתאמת עוד קודם לכן, אנו נהיה עדים לשני תהליכים:

הצטמצמות מהירה בהפרשי תשואות הפדיון בין איגרות החוב של ממשלת גרמניה, המהוות אמת מידה, לבין איגרות החוב של המדינות הבעייתיות – איטליה, ספרד ואחרות. פערים תשואות הפדיון על איגרות החוב ל-5 שנים, לדוגמא, עומדים על 4.3 אחוזים במקרה של איטליה ו-5.3 אחוזים במקרה של ספרד.

השתטחות של עקומי התשואה לפדיון בשתי המדינות ואולי גם אחרות. בספרד, הפרש תשואות הפדיון בין האיגרת ל-3 חודשים לבין האיגרת ל-5 שנים גבוה מאוד (1.2% ו-5.7%, בהתאמה) וכך גם באיטליה (1.1% ו-4.8%, בהתאמה).

יצוין, כי לבנק המרכזי של אירופה מספר יתרונות בהכרזה על מהלך מסוג זה:

די מקורות להכרזה על המהלך, לדעת רוב המומחים

הניסיון המוצלח של ארצות הברית בנושא

יכולת להקרין אמינות וביטחון לגבי הביצוע – נחשב בעיני רבים המבוגר האחראי ביבשת

גיבוי מצד ממשלת גרמניה – היעדר גיבוי כזה הגביל עד כה את יכולתו לסייע להקלת המשבר

עצם ההיערכות למהלך כזה תגרום לשוקי ניירות הערך לעשות חלק מהעבודה עבור הבנק המרכזי של אירופה

אכן, תשואת הפדיון על איגרת החוב ל-10 שנים של ממשלת ספרד ירדה מ-6.91% לפני שבוע ל-6.44% כעת והיטיבה מאוד עם מחזיקיה. גם איגרת החוב של ממשלת איטליה ל-10 שנים ירדה מ-5.90% ל-5.79% בתקופה זו.

מאז נודע לראשונה על הגיבוי שתיתן גרמניה לבנק המרכזי של אירופה, החלה תפנית שהוליכה, עד כה, לעליות נאות בשוקי המניות וכן התאוששות בשוקי איגרות החוב הריבוניים של המדינות המתקשות. התגובה המהירה של שוקי ניירות הערך לבזוקה המסתמנת רומזת על כך שחלק לא קטן מהירידות החדות שהיו בהם קודם לכן נבע מחששות ומצב רוח ירוד.

אין הדבר אומר שאין סיבה למצב העגום של שוקי ניירות הערך: הגירעונות הממשלתיים והחובות הציבוריים גדלים בהתמדה והפעילות הכלכלית בגוש האירו מקרטעת; אולם, לא ניתן לתלות בכך את כל הירידות שהיו ולא בטוח שאף את רובן.

התנהלות שוקי ניירות הערך בתקופה הקרובה אמורה להמשיך להיות חיובית (שוקי המניות ביבשת עלו ברציפות בשבועות האחרונים ומדד DJ EuroSTOXX קפץ 21.4% ב-12 החודשים האחרונים), תחת הרושם שהידיעה הותירה, בהמתנה לסימנים שיאמתו אותה.

מה עלול להפוך את התהליך, או לפחות להגביל את הראלי?

יתברר כי לא זו הכוונה, לוח הזמנים יתאחר, המהלך ייתפס על ידי השוק בתור מהלך זמני והפעילות תהייה בהתאם, סכום הרכישות יהיה מוגבל, או יתנגש עם המגבלות הכלולות באמנת מאסטריכט, הבנק המרכזי של אירופה יתנה את המהלך בהתחייבויות שונות מצד איטליה וספרד, שהן לא בהכרח תוכלנה לעמוד בהן, תהיינה תביעות שהבנק המרכזי האירופי ירכוש איגרות חוב של מדינות נוספות (הן תקפוצנה על הרכבת), גבוליות מבחינת דרגת המשבר בשטחן.

מכל מקום, מדובר במהלך שעצם העלאתו לסדר היום, עוד טרם הוכרז, פורט ויושם, יכולה לתת דחיפה נוספת לשוקי ניירות הערך ביבשת אירופה בפרט ובעולם בכלל. כעת יש צורך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בנושא – סימנים לאישוש, או הפרכת הידיעה.