כידוע, נגיד הבנק המרכזי האירופי החדש, דראגי, הוא שונה לחלוטין מבחינת התנהלותו, לעומת הנגיד הקודם, טרישה, שמחוייבותו לאינפלציה מנעה ממנו מלפעול לאישוש הכלכלה האירופית, בכל הכוח. למזלו של הנגיד הנוכחי, האינפלציה נמצאת במגמת התמתנות, ולכן קל לו באופן משמעותי לקדם מהלכים מוניטרים.
השבוע דווח כי דראגי צפוי להיפגש בימים הקרובים עם נשיא הבנק המרכזי הגרמני, Jens Weidmann, לשם קידום מהלך של רכישת איגרות חוב על ידי הבנק המרכזי באמצעות כספי הקרן האירופית.
כמובן שהמטרה של דראגי היא לרכוש את איגרות החוב של ספרד ואיטליה וכך, להביא את התשואות שלהן לרמות יותר "הגיוניות" מבחינתו, מאפשרות מחזור חוב על ידי המדינות האירופאיות וגם תפקוד סביר של השווקים.
כך, השבוע שנפתח בצורה שלילית עם איום של Moody’s להפחית את דירוג החוב של ספרד השתנה לחיובי (גם הנתונים מארה"ב עזרו לתחושת האופטימיות).
התוצאה הייתה שאיגרות החוב של ממשלת ספרד רשמו השבוע רווחי הון מרשימים. כך, בעוד שהאיגרת הספרדית ל-10 שנים נסחרה לפני שבוע בתשואה לפדיון של 7.267%, ולאחר הסיפור הגרמני טיפסה התשואה לפדיון לכדי 7.621%, זו צנחה לכדי 6.657%.
מנגד, האיגרות החזקות – ארה"ב, גרמניה, צרפת ואנגליה – רשמו השבוע הפסדי הון, בעיקר הגרמנית. התשואה לפדיון באיגרת הגרמנית עלתה במהלך השבוע ב-23 נ"ב והיא נסחרה בסופו בתשואה לפדיון של 1.396%. ה-UST ל-10 שנים נסחרה בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 1.546%, הגבוהה ב-9 נ"ב מאשר לפני שבוע.
למרות המחירים הגבוהים מאוד, בהן ניסחרות איגרותה חוב של ארה"ב וגרמניה, להערכתנו, לא ניתן לראות במהלך של השבוע האחרון כשינוי מגמה ברור בשוק, לפיו המשקיעים יבחרו לעזוב את איגרות החוב הללו. למעשה, אין למשקיעים אלטרנטיבה. אולי האפיק היחיד שיכול ליהנות מהידרדרות של "חוף המבטחים" – גרמניה, הוא הזהב, אשר רשם השבוע עלייה של יותר מ-2%.