רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות: צעדי הממשלה מעוררים ביקורת נוקבת וניתן בהחלט להבין מהיכן היא מגיעה: ראשית, האופן בו התקבלו הצעדים היה לקוי: לא ניתן להשתחרר מהרושם שהיו שליפות מהשרוול וההסברים היו תחילה חסרים, לקויים וסותרים; שנית, נבחרו צעדים שאינם בהכרח הנכונים ביותר מבחינה חברתית, אך קל ומיידי לבצעם.
ההתנהלות אכן הייתה לקויה, אך בשל המצב התקציבי הבעייתי אליו נקלע המשק, במהירות ודי במפתיע – היה צורך בצעדים אפקטיביים, נוחים ליישום, שישיגו תוצאות מיידיות. לצעדים הללו - בלימה בעודה באיבה של ההידרדרות המהירה במשמעת הפיסיקאלית – המתינו שני גופי מפתח מבחינת המשק הישראלי: חברות דירוג האשראי, שאותתו כי לא יהססו להוריד את דירוג החוב של מדינת ישראל; ובנק ישראל, שבהודעת הריבית האחרונה מתח ביקורת נוקבת על כך שהממשלה אינה מתאימה את סך הוצאותיה להכנסות המתמעטות. כעת, בחלוף שבוע ימים, הוציא בנק ישראל הודעה התומכת בצעדים.
שני הגורמים קשורים זה לזה. לדוגמא, הורדת דירוג חוב תזרז את יציאת ההון של תושבי חוץ מהארץ ועלולה לגרום לפיחות מבוהל בשערי החליפין של השקל. אז יקשה מאוד על בנק ישראל, שיחשוש מלחצי מחירים במשק, להחזיק ריבית נמוכה ובטח להוריד אותה.
כמובן, צריך לשאול כיצד נקלע המשק שלנו למצב כזה? אך לפני שנה היללו כולם את חוסננו, איתנותנו ועמידותינו מול המשברים שפקדו את הכלכלה העולמית. לא בכדי נענו תביעות המחאה החברתית תחת הרושם כי למשק די משאבים לשאת בהוצאות הכרוכות בהתחייבויות רבות לחלקים רחבים באוכלוסייה. שאלה חשובה זו תעסיק את המשק והחברה רבות בהמשך. במבט קדימה, חשוב לזכור כי חבילת הצעדים, כשתאושר ותצא לדרך, אינה חלופה למדיניות מסודרת, אלא רק מענה להתפתחות מאיימת. ככזו, עולים מספר סימני שאלה לגבי סיכויי הצלחתה והצעדים הנחוצים בהמשך.
החלטות הממשלה הולכות לקראת חברות דירוג האשראי ובנק ישראל, שתבעו הקפדה על משמעת תקציבית, לכאורה על חשבון משקי הבית והחברות, שתבעו מענה חברתי וכלכלי – לו הם זכאים על סמך תוצאותיו הטובות של המשק בשנים קודמות והבטחות שניתנו להם. הממשלה תצטרך לשדר מסרים ברורים ולהסביר היטב כי הצעדים שננקטו הם בגדר סטייה הכרחית, אך זמנית, ממדיניות רב שנתית, שבסופו של דבר תשפר ותיטיב את מצב הצרכנים והעסקים. כך, לדוגמא, יהיה על הממשלה להסביר לציבור כי מהלכיה: 1. יסירו מסדר היום את המחלוקות עם בנק ישראל – מצב שתושבי חוץ המשקיעים במשק מתעבים. 2. יקלו על בנק ישראל להחזיק ריבית נמוכה יותר זמן רב יותר. 3. ירסנו במשהו את הפיחות החד בשער השקל כנגד הדולר ובכך יקטינו את החשש מהתפתחות לחצי מחירים במשק (על רקע הזינוק במחירי הדלקים והמזון בעולם, העליות האחרונות במחירי הדיור במשק ועצם העלאת מס הערך המוסף).
הממשלה טוענת כי הצעדים ימנעו הידרדרות למצבן של ספרד ויוון. אולם, מדיניות הצנע באירופה ספגה ביקורת רבה – הקיצוצים התקציביים והכבדת נטל המס דווקא דרדרו את מצבן של מדינות רבות. הממשלה תצטרך להבהיר, כי: 1. בעוד תוצרן של ספרד, יוון והאחרות מתכווץ, אבטלתן מזנקת וחובותיהן וגירעונותיהן נוסקים, אצלנו התוצר המקומי גולמי גדל בקצב של 2%-3%, האבטלה סבירה בינתיים (על אף תיקוני המדידה האחרונים) והחוב הציבורי במונחי תמ"ג פוחת בשנים האחרונות. 2. הגירעון התקציבי החל להכביד רק לאחרונה והצעדים הכואבים ננקטו כדי לבלום אותו כבר בראשית הדרך. זו הסיבה שאיגרות החוב של ממשלת ישראל עלו יחד עם איגרות החוב של מדינות כגון ארה"ב, גרמניה ושוויץ ולא הידרדרו כמו איגרות החוב של מדינות הפריפריה באירופה. האיתנות התקציבית בשנים האחרונות הינה אחד הנכסים הגדולים ביותר של המשק. לכן, חבילת הצעדים המוצעת אמנם כואבת, ייתכן כי ניתן היה לחשוב על תמהיל אחר, אך ככלל היא נחוצה לצרכי המשק עתה. מנגד, למדינות כושלות כגון ספרד ויוון מתאימה מדיניות אחרת, מרחיבה יותר.
הממשלה צריכה להבהיר כי מדיניותה מעתה ואילך תהייה עקבית והמשכית. כך, לדוגמא, מעברים תכופים בין תקציב חד שנתי לתקציב דו שנתי ואחר כך צעדי התאמה מאולצים לא יתקבלו בעין יפה. הממשלה פתרה רק חלק מהחוסר במסגרת תקציב המדינה לשנים 2012 ו-2013. לפי הערכות בהמשך יהיה צורך בקיצוצים/תוספת הכנסות שיממנו יחדיו עד 15 מיליארד ₪ בגין התחייבויות החורגות ממסגרת התקציב לשנת 2013. אולם, בשלב זה, הנחישות שלה בעצם נקיטת הצעדים החדשים היא המסר ששוקי ההון קלטו. במקביל, על הממשלה לגבש במהירות רבה מדיניות תקציבית אחראית, כלכלית וחברתית, שבצד השבת המשק למסלול, תציג משנה ברורה לגבי האופן בו יתועלו מעתה התוצאות הכלכליות, באופן רציונאלי ושוויוני, לשכבות האוכלוסייה השונות.
ברמה המעשית, חבילת הצעדים עשויה להיטיב עם: 1. שוק המניות (על אף הגדלת נטל המס על הצרכנים והחברות). 2. איגרות החוב הממשלתיות, בדגש על איגרות חוב לא צמודות במח"מ בינוני – גבוה, שהחשש כי היצען יגדל משמעותית התפוגג בשלב זה. איגרות החוב במח"מ קצר תגבנה, מחד, להשלכות החיוביות של חבילת הצעדים על היכולת להחזיק ריבית נמוכה במשק ומנגד, לקפיצה במדדי המחירים, שעלולה להחריף על רקע העליות במחירי הדלקים והמזון בעולם והדיור בארץ. 3. השקל, שחלק נכבד מהפיחות העודף בו מול מטבעות אחרים נבע מהחששות הפיסיקאליים, שהוליכו לחבילת הצעדים.