מיטב בסקירה על אירופה: ביום רביעי הושבע, אנטוניס סמראס (Antonis Samaras), לתפקיד ראש ממשלת יוון לאחר שהמפלגה בראשה הוא עומד "הדמוקרטיה החדשה" (New Democracy, 129 מושבים), הרכיבה קואליציה עם המפלגה השלטת הקודמת (Pasok, 33 מושבים) ועם מפלגה נוספת "השמאל הדמוקרטי (Democratic Left, 17 מושבים). יחד, מכילה הקואליציה 179 מושבים בפרלמנט שבו 300 כסאות. אם הרכבת הממשלה היא הבעייה הקשה בדרך כלל, אזי הפעם זו תהיה החלק הקל. היכולת לעמוד ביעדי הצנע של האיחוד האירופאי תהיה המשימה הקשה של הממשלה.
יתר על כן, אמנם, שמה של מפלגתו של סמראס היא הדמוקרטיה החדשה, אך סמראס הוא לא חדש בפוליטיקה, בהשוואה לעומד בראש מפלגת סיריזה (Syriza). לכן, למרות שברור ליוונים שהממשלה החדשה תפעל בהתאם להנחיות של האיחוד האירופי, כפי הנראה, סמראס לא יפעל בנחישות הנדרשת...
מאז החל המשבר האירופי לעלות לכותרות, הרוח השלטת הייתה נגד רכישת איגרות חוב של מדינות, תוך הבנה שהמדינות צריכות להפעיל תוכניות צנע אשר בדרך זו ישיבו את אמון המשקיעים באיגרות החוב שלהן.
אולי לאירופאים קצת ירד האסימון השבוע, אשר לאחר תקופה מאוד קשה בשוקי איגרות החוב הממשלתיים. אלו החלו להבין כי הם חייבים להתחיל ולרכוש את איגרות החוב של המדינות הנמצאות בקשיים, ובמיוחד את אלו של איטליה וספרד.
השבוע, חבר הנהלת ה-ECB, Benoit Coeure, (צרפתי) אשר אחראי על השווקים הפיננסיים, טען כי לקראת החלטת הריבית הקרובה של הבנק תידון האפשרות להפחית בגובה הריבית. יחד עם זאת, הוא תהה מדוע אף מדינה לא ביקשה באופן רשמי כי כספי ה-EFSF, ישמשו לרכישת איגרות החוב שלה. בפגישת ה-20G העלה ראש ממשלת איטליה, מונטי את הרעיון, אשר כידוע, גם ראש ממשלת צרפת, הולנד, תומך בו. מנהיגת גרמניה, מרקל, יצאה כנגד הרעיון.
עם זאת, באופן די מפתיע, ביום רביעי, במסיבת עיתונאים בגרמניה, אמרה דברים פחות נחרצים, לפיהם ישנה אפשרות שכספי ה-EFSF ישמשו לרכישת איגרות חוב של מדינות בשוק המשני. כנראה, שיש בגוש האירו ניצנים של שינוי בגישה לאור המציאות הלא-פשוטה ומפאת ההתפתחויות השליליות בכלכלה הגרמנית.
הנתונים המאקרו כלכליים המגיעים מגרמניה מצביעים על כך שהכלכלה החזקה בגוש האירו נמצאת גם היא בנסיגה, בכל האמור לפעילות הכלכלית. כך, מדד ה-ISM לפעילות היצרנית ניצב כבר 4 חודשים ברמה הנמוכה מ-50 נק’. נזכיר כי רמת ה-50 נק’ מהווה נק’ האיזון בין התרחבות להתכווצות בפעילות. מדד ה-ISM לתחום השירותים אמנם, ניצב מעל לרף ה-50 נק’, אך גם הוא מצביע על הידרדרות.
כאשר המשק הגרמני היה איתן, מרקל יכלה ללבוא בדרישות לאיחוד. כעת, לאור העובדה כי הכלכלה הגמנית נראית פחות טוב בתקופה האחרונה, היא משנה גישה. ולראיה, מנהיגי 4 המדינות הגדולות בגוש האירו (גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה) צפויים להכריז השבוע (בפגישת ה-EU, ב-29-28 ליוני) על סדרה של צעדים, בהיקף של 130 מיליארד אירו, שמטרתם היא האצת הפעילות הכלכלית בגוש ב-1%. בין היתר דווח כי יוחלט על הדברים הבאים:
(1) הגדלת קרן הסיוע של הבנק האירופי להשקעות ב-10 מיליארד אירו.
(2) שימוש בכספים הנמצאים באיחוד האירופי.
(3) הקמת מנגנון של איגרות חוב פן-אירופאיות.
אין ספק כי הכרזה רשמית על התוכנית תהווה ניצחון של שלושת המנהיגים האירופים על מרקל ובראש ובראשונה של נשיא צרפת, הולנד, אשר מכוון שהמדיניות הכלכלית תהייה מכוונת לצמיחה ולא רק לצנע.