”המערכת האירופאית כבר תקופה ארוכה קונה זמן כדי להכין תהליך ליציאה מסודרת של יוון”

סקירת אוהד חיים, חדר עסקאות ני"ע זרים, לאומי שוקי הון: בחודשים האחרונים אנו עדים להזרמת נזילות אדירה מצדו של ה ECBבאמצעות מנגנון ה LTRO, אם כי זו עדיין לא הגיעה למימדים שראינו בארה"ב, באנגליה ובשוויץ. מנגנון נזילות החירום, ה- ELA הוא כלי עתיק יותר אך פחות מוכר והוא חלק ממערך הנזילות לשעת חירום הנמצא בסמכות הECB. מנגנון זה מאפשר לבנקים מרכזיים לאומיים בגוש האירו להזרים נזילות למערכת הבנקאות המקומית בעת הצורך. ה LTRO הינו פתרון אד הוק לבעיית נזילות הבנקים ולא פתרון מבני כמו ה ELA. תוכנית ה LRTO הגיעה לעולם תחת הנהגתו של נשיא הבנק המרכזי Mario Draghi.

חשוב להדגיש שבאירופה, פעילות הזרמה זו נעשית במסגרת מאוד צרה שבין ה-ECB לבנקים המסחריים, בדרך של הלוואות מוניטאריות, וזאת בשונה מאשר במקומות אחרים בעולם שם מקובל לפעול מול כל המערכת הפיננסית תוך שימוש בכלי של רכישת נכסים, טובים ורעים, בשווקים. פעילות ה-ECB נועדה לשם לייצוב מערכת הבנקאות הפיננסית ויכולת עמידותה מול זעזועים מידבקים.

מבין החששות הרבים לגבי מערכת הבנקאות האירופאים, קיים גם חשש, שכבר מתממש מזה סדר של כשנתיים, של תופעת Run on Banks, בעיקר אלו המצויים במדינות החלשות יותר, וזאת תוך מעבר כספים לבנקים גרמניים. החשש מפני השלכות חוסר יציבות בנקאית אירופאית, משפיעה על השווקים בצורה משמעותית גם משום שבשונה מארה"ב בגוש האירו אין מנגנון המעניק ערבות מדינה על פיקדונות בבנקים הדומה ל ( FDIC(federal deposit insurance corporation, ה – FDIC נמצא באחריות הפדרל ריזרב. בגוש האירו האחריות להבטחת פיקדונות הבנקים נמצאת תחת הבנקים המרכזיים של כל אחת מהמדינות החברות בגוש האירו ומידת הביטחון של הציבור במוסדות מקומיים אלו אינה אחידה.

לחברות בגוש היו סיבות להתנגד למנגנון מרכזי שיבטח את כלל הפיקדונות בבנקים האירופאים, אף מדינה לא רצתה לבטח פיקדונות שעליהם אין שליטה. המדינות החזקות הנהנות ממערכת פיננסית יציבה לא רצו לקחת על גבן את המערכות הפיננסיות של המדינות החלשות. כלומר, באופן עיקבי האירופאים מתנגדים לכל רעיון שיש בו היבטים פדראליים, כמו ביטוח פיקדונות פדראלי, אג"ח כלל אירופאי ומסגרת תקציבית כלל אירופאים, ולכן הם בניגוד לארה"ב לא מצליחים להיחלץ מן המשבר.

במסגרת הסיבות השונות לבדלנות האירופאית, ישנה גם סיבה נוספת הקשורה לעצמאותם של הבנקים, והיא הרצון של הבנקים המרכזיים בכל מדינה ומדינה להמשיך ולהיות הרגולטור והמפקח של הבנקים במדינה. אובדן הסמכות לביטוח פיקדונות היה יכול להוביל לתהליך בו גם סמכויות רגולטוריות אחרות היו נלקחות מהבנקים המרכזיים של המדינות וכך היו מאבדים את כוחם. גם לבנקים המסחריים בכל מדינה נוח יותר שיש בנק מרכזי נגיש יותר. יכולת ההשפעה של הבנקים המסחריים מול בנק מרכזי מקומי היא גבוהה יותר. כלומר, גם בעניין זה, הרצון של האירופאיים להיות עם איחוד מוניטארי מחד, אך לנהוג הצורה בלתי מאוחדת מאידך, מביא לנזק כלכלי, פוליטי ותדמיתי.

ה ECB אינו שקוף, ומעדיף לשמור על חשאיות בכל הנוגע לפעילותיו ובהן ה- ELA . הסבר לכך סיפק נגיד הבנק המרכזי בבלגיה בראיון לפיינשל טיימס, Luc Coene " You don’t say when you are in emergency situation because then you make the situation worse. So I don’t see the usefulness of being more transparent" . זה גם יכול להסביר את רצון הפד לשמור בסוד את ההלוואות שנתנו לבנקים בארה"ב בשיא המשבר. על פי כתבה בפיינשל טיימס, ה ELA נמצאו בעבר תחת סעיף ספציפי במאזן, כעת הלוואות ה ELA נרשמות תחת סעיף הלוואות אחרות, המכליל בתוכו הלוואות כאלה שאינן קשורות בסיוע חרום. בגרף המצורף ניתן לראות את הזינוק בסעיף הלוואות אחרות מתוך מאזן ה ECB. רוב העלייה מהחודש האחרון משויכת ל ELA עבור הבנקים היוונים. גישה זו, של היעדר שקיפות, היעדר אינדיקציה על צעדי נוספים והיעדר אחידות בקבלת ההחלטות בגוש יוצר מצב של עננה כבדה, שאיננה חולפת.

המקרה היווני: לאחר שה ECB הודיע כי מנגנון ה - LTRO סגור עבור הבנקים היוונים, בגלל ערבויות לא מתאימות. הבנקים ביוון שכבר תקופה ארוכה רואים משיכת פיקדונות מהירה וחוששים מפני החרפת התופעה, שכבר קיימת, של Run on the Banks. מכיוון שכך, הבנקים המסחריים פנו לבנק המרכזי ביוון בהעריכם כי הוא מסוגל ל"הדפיס" כסף תחת מנגנון ה ELA. הבעיה במנגנון הזה היא שהריבית המשולמת בו ע"י הבנקים היווניים גבוהה מאשר הריבית של ה - LTRO. יחד עם זאת, עדיין מדובר בהזרמת כספים העוזרת לבנקים ביוון להתמודד עם התופעה, אך לא ברור אם מנגנון ה – ELA יצליח לשמור על שרידותם של הבנקים היווניים לאורך זמן. על פי הערכות כ 600 מיליון יורו עוזבים את יוון מדי יום, תחת ההנחה שנותרו ביוון כ 150 מיליארד יורו. קצב הנטישה הוא כ 1.6% בשבוע.

עקרונית אין הגבלה על סכום בתוכנית ה – ELA עבור בנק מרכזי אחד. אך כמו במקרה של ה LTRO בו החליט הECB לחתוך את יוון מהתוכנית, גם כאן לחברי המדינות ישנה אפשרות להוציא את יוון מהתוכנית הזאת בעזרת רוב של שני שליש מהחברים כשהמשמעות היא גזר דין מוות למערכת הפיננסית ביוון עם איתות רציני ביותר לשאר מדינות הפריפריה. יוון צריכה לדאוג לבלוק של 5 מדינות כדי למנוע ניתוק מצינור החמצן.

מתוצאת הבחירות האחרונות ביוון קשה לראות כיצד הממשלה החדשה תצליח לתפקד ולהעביר את הרפורמות הקשות בצורה חלקה. להערכתנו, המערכת האירופאית כבר תקופה ארוכה קונה זמן כדי להכין תהליך ליציאה מסודרת של יוון. האירופאים מבינים שהכספים הרבים שהוזרמו לכלכלה היוונית בסופו של תהליך לא יחזרו.

הפוליטיקאים האירופאיים, רואים ובצדק, בעתידה של יוון הקטנה כמבחן, לעתידן של מדינות חלשות אחרות, אך גדולות בהרבה מאשר יוון. אם אמנם יוון תיאלץ בסופו של דבר לצאת מגוש האירו, האירופאיים מעוניינים שהתהליך הזה יהיה מסודר ככל הניתן, על מנת למזער את הפגיעה ביוון ויותר מכך, לרכך את חששות המשקיעים מעתידן של מדינות אחרות שנמצאות על הכוונת ואף להראות שחלופה כזו, אם הינה מנוהלת נכון, מהווה בסופו של דבר צעד ראשון וחשוב לקראת הבראה.