משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: כמה כותרות לפתיחת יום חדש של נמנום כללי: "נוקיה חותכת 10000 משרות, אבל המניה יורדת בכול זאת", "צמיחת סין תישאר אנמית לשנים הקרובות", "מודיס מורידה שוב את הדרוג של ספרד (מה, באמת?!)", והיפה מכולן: "עובדים ביוון נשארים לעבוד ללא שכר".
כידוע לקוראיי, אני אדם אופטימי מטבעי. אבל חייבים לומר שכותרות כאלה אינן פותחות יום עליז במיוחד. האם לנין צדק כאשר הוא אמר: "ככל שיותר רע, כך יותר טוב". לפחות בדבר אני מסכים איתו, והוא כאשר מדובר בבנקים המרכזיים, ובמיוחד בפדרל רזרב. ההתכנסות של הפד, ב-19 לחודש, תהיה צומת דרכים חשובה מאוד לגבי השווקים הפיננסיים בטווח הקרוב-בינוני.
תוצאות הבחירות ביוון, הסבל שבצנע הקשה, אשר הגרמנים ממשיכים לכפות על המדינות הנזקקות, ירידת הצמיחה בסין, ובעיקר ההשפעה הכואבת של הקריסה המהירה בנתוני המקרו בארה"ב עצמה, כל אלו ישפיעו על הפד לבצע "משהו". יש לזכור גם שזו הפגישה האחרונה שלהם שיכולה להיחשב א-פוליטית עקב התקרבות הבחירות לנשיאות בנובמבר.
אז איך לנין נכנס כאן לתמונה? ככול שהמצב ייראה גרוע, כך ה"חבילה" תהיה עוצמתית יותר. אינני חושב שנשמע את המילה QE שוב, אבל בפועל, ידובר על עוד כמה מאות מיליארדים של דולרים מן המדפסת הגדולה. הרעיון שיקסים את השוק יהיה סוג של ערבות ECB (מגובה FED) על פיקדונות בבנקים אירופיים, אבל למה לקוות לטוב ביותר ישר?