תגובת אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות, לסיוע מהאיחוד האירופי לספרד: בשיחת ועידה שהתנהלה אמש "שוכנעה" ספרד לקבל סיוע מהאיחוד האירופי על מנת לתמוך בבנקים הספרדיים. רוב פרטי התוכנית עדיין לא פורסמו אבל הרעיון הכללי ברור: ספרד תקבל הלוואות מקרנות הסיוע, תעביר את ההלוואות לקרן ממשלתית שנועדה לחילוץ בנקים (בשם FROB) ותסייע לבנקים שיעמדו בקריטריונים מסוימים שיפורסמו. להלן הנקודות החשובות בנוגע לתוכנית:
בקשת הסיוע של ספרד נבעה ממצב של חוסר ברירה, ספרד לא יכולה לגייס סכום כזה בשווקים, בטח ובטח לא בריביות סבירות.
ספרד זה לא אירופה – במשך תקופה ארוכה התרגלנו מהאירופאים לעשות הכל לאט מדי ומעט מדי. הספרדים לעומת זאת פועלים בצורה נכונה ומבקשים סיוע לפני שהמערכת הפיננסית שלהם קורסת וגוררת איתה את כל אירופה. למעשה, ספרד הייתה מבקשת סיוע עוד קודם אבל היא חיכתה להערכת ה-IMF להיקף הסיוע הנדרש. ביום שישי פרסמה ה-IMF דו"ח שקבע שעל מנת להציל את המערכת הבנקאית הספרדית תידרש הזרמה של 37 מיליארד אירו (תלוי בתרחיש). במקביל, סוכנות הדירוג פיץ’ שהורידה את דירוג ספרד ביום חמישי לרמה של BBB העריכה את הסכום ב-100 מיליארד אירו. גם פה ספרד מפתיעה לטובה ומבקשת סיוע של 100 מיליארד אירו, כלומר כזה שיספיק גם לתרחיש הרע ביותר. ההתנהלות של ספרד נועדה למנוע מהשווקים לייצר עוד מספר שבועות ספקולציות חדשות על צורך בסיוע נוסף.
תזמון בקשת הסיוע גם לפני הבחירות ביוון ביום א’ הבא הוא חשוב כיוון שהבחירות עלולות להוסיף נדבך חדש של אי וודאות לאירופה ובכך להקשות עוד יותר על הבנקים הספרדיים ולהגדיל את היקף הסיוע המתבקש.
הכסף יועבר לקרן החילוץ של מערכת הבנקאות בספרד (FROB) השייכת לממשלה כך שהיקף החובות של ממשלת ספרד גדל. במידה והיקף הסיוע אכן יעמוד על 100 מיליארד אירו, מדובר על גידול של 10 נקודות אחוז ביחס החוב תוצר של ספרד. מעבר לכך, ממשלת ספרד צריכה גם לממן את ההלוואות. אמנם הריבית על הסיוע נמוכה בהרבה מהריבית שספרד משלמת בשווקים אך עדיין מדובר על תוספת לסעיף ההוצאות של הממשלה. עלייה בהוצאות תקשה כמובן על ספרד לעמוד ביעדי הגירעון שלה.
הסיוע לספרד מיועד אך ורק למערכת הבנקאית וממשלת ספרד לא תוכל להשתמש בו לצרכים אחרים. במילים אחרות, החששות מקריסת הבנקים בספרד אמנם נרגעו אבל משבר החוב של ממשלת ספרד עוד רחוק מלהיפתר. המשקיעים שציפו לחילוץ ראו את התשואות על האג"ח הספרדי ל-10 שנים יורד מ-6.66% ל-6.17% בשבוע ולכן הפוטנציאל להמשך ירידה בתשואות קיים אבל מוגבל.
הסיוע לבנקים הספרדיים יוצר גם תקדים בעייתי. אירלנד שהייתה לפני שנתיים במצב דומה לזה של ספרד נאלצה להלאים בעצמה את הבנקים ולקבל סיוע תמורת התחייבויות ליעדים פיסקאליים מחמירים. ספרד לעומת זאת מקבלת הלוואות לבנקים מבלי התחייבויות לעמוד ביעדים דומים. כתוצאה מהשינוי הזה, במידה ובנק אירופי (למשל איטלקי) נוסף יעמוד על סף פשיטת רגל, הממשלה לא תמהר להזרים לו כסף ותסתמך על קרנות הסיוע שיעשו זו בעצמן. בכך, האחריות של המדינות על התנהלות המערכת הבנקאית פחתה.