שר התמ"ת שלום שמחון נפגש היום (ג) עם מזכ"ל ארגון ה OECD אנחל גורייה וקיבל לידיו דוח שחובר ע"י מומחים בינלאומיים מטעם ארגון ה – OECD, שהוגש למטה לפיתוח אזורי במשרד התמ"ת, הממליץ להפוך את העיר אילת לעיר הירוקה הראשונה בישראל. עוד מציע הדו"ח - להקים מינהלת "קלינטק" באזור שתהווה שחקן מקשר בין גורמי המחקר, התעשייה והמימון בדרום ותחבר אותם לשלל התוכניות הממשלתיות. הדו"ח מצביע על הפוטנציאל התעסוקתי הגלום בפיתוח התעשייה הירוקה ושילובם של כעשרת אלפים עובדים במעגל התעסוקה, הודות לפיתוחה ואף ממליץ למנף את ההשקעה הצפויה במעבר בסיסי צה"ל לנגב, לטובת קידום הנושא.
כחלק מהצטרפות ישראל לארגון ה-OECD הצטרפה ישראל ביוזמת משרד התמ"ת לוועדה לפיתוח מקומי, כלכלי ותעסוקתי (LEED) בארגון. במסגרת זו וכחלק מסדרת מחקרים שמקיים ה-OECD לעידוד יזמות מקומית ויצירת עסקים במתווה של "צמיחה ירוקה", הושק מחקר לבחינת פיתוח תחום הקלינטק בנגב. המחקר בחן את הפוטנציאל לפיתוח תעשיית קלינטק משמעותית בנגב שתרכז סביבה מסה קריטית של חברות, הון אנושי, גופי מחקר, תשתיות תומכות והתקשרויות עם תעשיות אחרות, ואת תרומתה לקידום חדשנות בנגב – וכמובן הדרכים למימוש פוטנציאל זה.
אחת הדרכים למימוש פוטנציאל הקלינטק, כמנוע לפיתוח אזורי בנגב, היא הנעת מדיניות של "יירוק הנגב". ליבתה ואחד מהמפתחות להצלחתה, יכולה להיות יוזמת פיילוט לבנייה ירוקה וברת קיימא באילת כמודל לעיר ירוקה. האפקט של אימוץ מדיניות כזו, כך על פי הדו"ח, יכול להיות כמעין מאיץ לשינוי תפיסות לגבי האזור, להזדמנויות הכשרה ותעסוקה איכותיות לתושבי האזור ולהקמתם של עסקים קטנים חדשים בתחום זה. אחד המפתחות לפרויקט אילת העיר הירוקה יהיה בהפיכת מלונות אילת הקיימים ליעילים אנרגטית באמצעות מימון ממשלתי (ישיר או עקיף) לביצוע התאמות אלו במבני המלונות. מימון הייעול יכול לבוא ממימון מקדים של הממשלה, אשר יוחזר מהקטנת העלויות העתידיות בחסכון אנרגטי של בעלי המלונות. באותו אופן ניתן יהיה לגשת גם לייעול אנרגטי של מבני ממשל וציבור, בי"ס ובי"ח, מבני תעשייה ועוד. באופן דומה, גם תחום התחבורה יכול לעבור מהפיכה אם הרגולציה תחייב שכל התחבורה הציבורית בעיר, וזו שבבעלות הממשלה והעירייה, תהיה חשמלית. להשלמה היוזמה, מציע הדו"ח לגבש תוכנית להסמכה של עסקים כעסקים ירוקים, והכשרה והסמכה של עובדים תיושם בעיר עצמה.
הדו"ח עב הכרס, אינו מתספק בהמלצות בכל הנוגע לאילת אלא עוסק במכלול המרכיבים שיש לחזק לצורך פיתוח תחום הקלינטק, בתפקידם ותרומתם של שחקנים ממשלתיים, מקומיים ופרטיים לפיתוח התחום וכן בפרקטיקה הנוהגת לחיזוק חדשנות בישראל בכלל ובתחום הקלינטק בפרט. על פי הדו"ח, פוטנציאל תעשיית הקלינטק בנגב מקבל חיזוק מהימצאותן של כ-50 חברות קלינטק מקומיות, ומשעור הגידול הגבוה בארץ של פירמות בתחום – כמעט פי 2 מכל אזור אחר בארץ: 4 חממות טכנולו, מחלקות מחקר אוניברסיטאיות ומרכזי מחקר עצמאיים המהווים כשליש מסך היקף המחקר בתחום בישראל. זאת, במקביל להיקף ההשקעות הפרטיות ההולך וגדל בתחום בישראל ועומד כיום על כ 415 מיליון דולר.
עוד קובע הדו"ח כי קיים פוטנציאל לביקוש מקומי מהתעשייה הכימית המתקדמת הממוקמת בנגב ומהמעבר של בסיסי צה"ל בהשקעה מצטברת של כ-26 מיליארד שקל. עורכי הדו"ח ממליצים כי חלקים מהתקציב האמור, יוקדשו ויופנו להשקעה בתשתיות ובנייה ירוקה, שתאפשר מחד, חיזוק התעשייה הירוקה בנגב בטווח המיידי ובטווח הארוך - תתרום לחיסכון באנרגיה ופגיעה סביבתית. בפרק האחרון בדו"ח גובשו המלצות מדיניות לפיתוח תחום הקלינטק בישראל, תוך התבססות על הניסיון הבינלאומי במדינות בהם אתגרים דומים קיבלו מענה אפקטיבי, כגון דנמרק, שוודיה, גרמניה, קליפורניה ועוד