ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יריב לוין והיו"ר שאמה-הכהן, לתקן את חוק הבנקאות ולחייב את הבנקים לתת ללקוחות הודעה מוקדמת לפני נקיטת הליכים של העמדת הלוואה לפירעון מוקדם. ח"כ מקלב הסביר כי כשלקוח לא פורע את חובו בזמן לבנקים ונפתחים נגדו הליכי גבייה הקערה נהפכת על פיה. "מלקוח מחוזר הוא הופך ללקוח שמשלם ריבית נשך", אמר. הוא הוסיף כי קבלת הודעה על הכוונה של הבנק להעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולפתוח בהליכים משפטיים תאפשר ללקוח להתמודד בצורה טובה יותר עם המצב ובכך ישתפרו סיכוייו להתאושש מהמשבר הכלכלי אליו נקלע.
היו"ר שאמה-הכהן אמר כי "החוק יחייב הודעה ברורה ומפורשת ומתן זמן היערכות ללקוח לפני שהבנק נוקט נגדו ריבית פיגורים אסטרונומית והליכי גביה, וימנע מהבנקים לפעול חד צדדית וללא התרעה מוקדמת מול לקוחות בחריגה". הוא הציע כי המכתב יישלח באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה וגם בדרך המשלוח הרגילה באמצעותה שולח הבנק הודעות ללקוח. הוא הסביר כי הדבר נועד על מנת שהלקוח להסב את תשומת ליבו של הלקוח לכך שלא מדובר בעוד מכתב רגיל מהבנק ולאפשר עד כמה שניתן לוודא שהלקוח מקבל את המכתב. "במקרה כזה הסבירות שהלקוח יהיה מודע לקיומו של המכתב תהייה גבוה יותר", אמר היו"ר והוועדה קיבלה את הצעתו. כמו כן קיבלה הוועדה את הצעת היו"ר, לקבוע כי ההודעה תישלח ללקוח 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה.
מנהל קשרי חוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי הבנק לא מעוניין שהלקוח יגיע למשבר וחדלות פירעון ולכן עושים כל מאמץ לאתר אותו. עם זאת הוא הוסיף כי הבנקים לא צריכים להיות תלויים במצב שבו הלקוח חייב לקבל את המכתב ולא יכולים לפעול עד אז. בעניין זה קבעה הוועדה כי הבנקים יוכלו להסתפק במשלוח הודעה עם אישור המסירה ללא צורך לוודא שהמסירה אכן בוצעה. כמו כן ביקשו באיגוד הבנקים זמן היערכות לכניסת החוק לתוקף, והסבירו כי מדובר בעבודה לא פשוטה.
עוד קבעה הוועדה כי ההוראות יחולו גם על הלוואות שניתנו לפני כנסית החוק לתוקף, כאשר החוק ייכנס לתוקף 4 חודשים לאחר פרסומו ברשומות.