המשקיעים אשר מאמינים הן במערבולת אמון באירופה והן בחולשה כלכלית בארה"ב, לא היו יכולים לחלום על שבוע כה חיובי, מבחינתם. בראשית השבוע, אי האמון במערכת הפיננסית באירופה והחשש לגבי יכולה של ספרד לעמוד במחויבותה הביאו לכדי רווחי הון באיגרות החוב של גרמניה, צרפת, אנגליה וארה"ב.
בשלב הבא, בסוף השבוע, הדיווח הפושר על שוק העבודה האמריקאי העצים את המגמה ואת רווחי ההון בקרב האיגרות הללו. וכך, ה-UST ל-10 שנים רשמה במהלך השבוע ירידה של התשואה לפדיון בכ-29 נ"ב ונסחרה בסופו בתשואה לפדיון של 1.45% (עלייה של יותר מ-2.6% במחירה). התשואה לפדיון באיגרות המקבילות של צרפת, אנגליה וגרמניה פחתה ב-27 נ"ב, 22 נ"ב ו-20 נ"ב, לכדי, 2.23%, 1.529% ו-1.171%, בהתאמה.
מנגד, איגרות החוב המקבילות של איטליה וספרד רשמו הפסדי הון כאשר התשואה לפדיון באיגרת האיטלקית מטפסת ב-7 נ"ב ובספרדית ב-19 נ"ב.
באופן שאולי מפתיע, גם בקרב איגרות החוב הקונצרניות האמריקאיות נרשמו רווחי הון. אמנם, המרווחים מול הממשלתית גדלו, אך בשיעור נמוך מאשר ירידת התשואה באג"ח הממשלתית. כך לדוגמא, איגרות החוב ברמת דירוג ’A’ נסחרו בסוף השבוע בתשואה לפדיון של 3.41%, לעומת 3.65% לפני שבוע, היינו נרשמה עלייה של 4 נ"ב במהלך השבוע בין המדד ה-’A’ לבין הממשלתית.
אנו ממשיכים להחזיק בגישה כי איגרות החוב הקונצרניות האמריקאיות ברמת דירוג בינוני ואף נמוך הן אטרקטיביות למדי בתקופה הנוכחית. הדבר מקבל משנה תוקף, במיוחד, לאור התשואה לפדיון הנמוכה הקיימת בעקום הממשלתי.
יתר על כן, ואולי החשוב מכל, האפיק הקונצרני האמריקאי נהנה גם בתקופה זו מעלייה ברמת הדירוג. את זה ניתן לראות בתרשים משמאל במצביע על כך שיותר חברות נהנות מעליית דירוג, בהשוואה לאלו הסובלות מהפחתת דירוג. ברבע השני עמד הפער על 50%. מצב זה מצביע על גישה חיובית שיש לסוכנויות הדירוג ביחס לאפיק הקונצרני ועל מידת האטרקטיביות שלו.