משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: אתמול ראינו המשך ישיר למה שראינו כבר ימים אחדים: היורו ממשיך לרדת. ומה בכך תאמרו? הרי ברור שעם מצב כה עגום בכלכלת היבשת (מצב של מיתון רשמי – צמיחה שלילית), ועלייה די מדאיגה בכמות קובעי המדיניות המדברים בגלוי על האפשרות שיוון תעזוב את הגוש, המטבע חייב לשקף מציאות זו.
ואני אומר: לא ממש. מצב השורטים על המטבע (כמו שהוא משתקף בעולם המט"ח, והחוזים העתידיים) היסטורי במימדיו. המצב הטכני של המטבע מצביע על רמות מכירות יתר גם הן שלא נראו מאז המשבר של 2010 (כאשר היורו הגיע ל-1.18), והסנטימנט המשתקף אצל האנליסטים משקף דעה כה פסימית, שהיא אינה זכורה כלל בעבר.
1.20 היא הרמה שכולם מצטטים, ודי הרבה אנשים כבר מזכירים בגלוי את האפשרות של פירוק הגוש כולו. במצב כזה, וכאשר יש עמידה הססנית, אבל קיימת בכול זאת, של הרבה נכסים על רמת התמיכה החשובה מאוד שלהם (למשל הזהב עדיין מעל 1520-30), ציפיתי לראות תחילה של התבססות, ואולי אפילו עלייה "בודקת מלמטה" לכיוון השבירה של 1.30 ביורו.
עדיין זה לא קורה. מדוע? כי תשואות האג"ח 10 שנים בספרד כבר מעל 6.5%, ואלו של איטליה עברו מעל ה 6% בהנפקה של אתמול. 6% הפך להיות מספר הקסם המייצר מייד שני דברים: ירידה ביורו, ורעשים של הורדת דרוג. למה 6%? לכאורה כל תשואת מימון שוטף, מעל אחוז הצמיחה של המדינה המבקשת את אותו מימון, כבר מהווה בעיה. וכבר די ידוע שהצמיחה במדינות אלו לא מתקרבת ל-6% (היא בכלל שלילית...).
התשובה לשאלה יכולה להימצא בדרישה האופנתית היום, אצל הפוליטיקאים של המדינות הנמצאות בבעיה פיסקאלית קשה באירופה: יצירת אג"ח אירופי, אשר יגבה את כלל החוב של כולם. מסתבר שחישוב ממצע של ההתחייבויות של כולם (הצפוניים – תשואות נמוכות, הדרומיות – תשואות גבוהות) יכול לקיים מנגנון של אג"ח אירופי, כנגד הצמיחה ה"עתידית" של הגוש, במידה ולא תהיה חריגה מעל 6% בכול מדינה.
כך, 6% יהפוך לסף הכניסה להסדר, וכך 6% הפך לסף ה"בעיה". ההיגיון מעניין, אבל נשאלת השאלה הקטנה: האם ניתן לייצר מנגנון אירופי ללא ספרד, ואיטליה?