עפר קליין, סגן ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, בתרחישים האפשריים במקרה של יציאה לא מסודרת של יוון מגוש האירו. יוון מתקרבת בצעדים מהירים לפרישה מגוש האירו תוך מחיקת החוב והחלפת המטבע.
את החששות מתרחיש זה ניתן לחלק למספר נקודות: אפקט ישיר של אובדן החוב, אפקט עקיף של השפעות ריאליות ואפקט דומינו בו מדינות נוספות נפגעות. האפקטים השני ובעיקר השלישי הם החמורים יותר בעינינו.
א. אפקט ישיר של אובדן החוב: חובותיה של יוון מוערכים בכ-350 עד 400 מיליארד אירו. החוב מוחזק על ידי מספר גופים מרכזיים שיפגעו במקרה של מחיקת החוב:
1. משקיעים פרטיים - מרבית החובות למחזיקים הפרטיים הומרו לאג"ח חדש אחרי התספורת שנגזרה עליהם בתחילת חודש מארס. בסך הכול נאמדת החשיפה של בנקים מסחריים אירופאים לאג"ח זה בכ-55 מיליארד אירו. בכל מקרה רוב החובות למחזיקים הפרטיים אמורים להתחיל להיפרע רק החל משנת 2023 ועד 2042. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה.
2. קרן המטבע (חשיפה של כ-22 מיליארד אירו) - הסיכוי שיוון לא תחזיר כספים לקרן המטבע הינו קטן כי הכספים הללו מובטחים ברמה הכי גבוהה. מלבד זאת, היחסים עם קרן המטבע מאוד חשובים ליוון כי לאחר שיחזרו לדרכמה, הקרן תהיה הגוף היחיד שיוכל להושיט להם סיוע. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה.
3. הבנק המרכזי האירופאי (חשיפה של כ-156 מיליארד אירו) - חוב זה מורכב בעיקר מהאג"ח היווניות שנרכשו על ידי הבנק המרכזי ומהאג"ח שהוא מחזיק כביטחונות נגד קווי אשראי לבנקים ביוון. אמנם, באופן רשמי חדלות פירעון של יוון אמורה ליצור הפסד במאזנו של הבנק, אך בניגוד לבנק מסחרי – שלא יוכל לתת אשראי בעקבות אובדן ההון, ההפסדים של בנקים מרכזיים נותרים רשומים במאזן הבנקים (הממשלות לא צריכות לכסות הפסדים אלו – כך גם בארץ) ואין להם משמעות מיוחדת (פרט לכך שהבנק לא יוכל להעביר דיווידנד לממשלות) מאחר שהבנק יכול להדפיס את המטבע ללא הגבלה. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה.
4. קרנות החילוץ האירופאיות (חשיפה של כ-161 מיליארד אירו) – פגיעה בקרנות החילוץ תקשה עליהם לסייע למדינות נוספות בהמשך רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל בינונית.
5. שאר האג"ח של ממשלת יוון מוחזק ע"י הבנקים ובקרנות הפנסיה היווניים עצמם ויהיו חלק מהבעיה הפנימית היוונית במקרה של פרישתה מגוש האירו ולא חלק מהבעיה האירופאית. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה.
ב. אפקט עקיף של יציאה חפוזה מגוש האירו.
1. חוב חברות ומשקי בית יווניים לבנקים וחברות זרים כ-69 מיליארד דולר נכון לסוף 2011, אשר מתוכם: צרפת-37 מיליארד, בריטניה 8 מיליארד, גרמניה 6 מיליארד. לא כל החוב בסיכון, לחלקו יש בטחונות בדמות אוניות ומטוסים. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית – נראה שכל מדינה ובעיקר צרפת תסייע לחברות שלה, השפעה על ישראל נמוכה.
2. פגיעה ריאלית בחברות להן יחסי מסחר עם יוון – סביר שבמקרה כזה כל מדינה תתמוך בחברות שלה אשר נפגעו מהמשבר. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל נמוכה (יצוא סחורות מישראל ליוון 210 מיליון דולר בשנת 2011 ).
3. בעיית הגירה מיוון לאירופה – בעיה זו אפשר לפתור על ידי דחיקתה של יוון אל מחוץ לאיחוד האירופאי. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה.
4. חשיפה של בנקים לאג"ח קונצרניות יווניות – לא ידוע בוודאות. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל בינונית.
ג. תגובת שרשרת שתפגע במדינות אחרות ובנקים.
1. חשיפה ישירה של קפריסין ליוון כ-9 מיליארד אירו (לפי חברת הדירוג מודיס). נפילת יוון תצריך גידול נוסף בהון של הבנקים האירופאים בשל חשיפתם לקפריסין הנאמדת בכ-36 מיליארד דולר. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל לא ברורה.
2. תגובת שרשרת שתתפתח בעקבות יציאה לא מסודרת של יוון תביא לעלייה בפרמיית הסיכון של מדינות אחרות בגוש (כתוצאה מחשש שגם הן יעזבו בצורה לא מסודרת) והתפרקות גוש האירו. רמת סיכון לכלכלה העולמית גבוהה, השפעה משולבת על ישראל גם דרך פגיעה ביצוא וגם דרך פגיעה פיננסית בשל היחסים ההדוקים עם מדינות ובנקים בגוש האירו וגם כתוצאה מבריחה כללית מנכסים מסוכנים.
3. ריצה של אזרחי יוון לבנקים המקומיים ומשיכת כספים – בשבועיים עד ה 14 במאי נמשכו מהבנקים היווניים כ-700 מיליון אירו – דבר זה מביא למחסור בהון בבנקים היווניים ולפאניקה הולכת וגדלה. רמת סיכון לכלכלה העולמית גבוהה – בעיקר אם הדבר יביא למשיכת פיקדונות מבנקים במדינות נוספות כמו ספרד, איטליה, פורטוגל, קפריסין ואירלנד, השפעה על ישראל גבוהה.
מנגד, חשוב לזכור שהמדיניות האירופאית לא תשב בחיבוק ידיים לנוכח התרחישים ותפעל למיתונם: במקרה זה, סביר להניח שהבנקים המרכזיים יספקו נזילות בכמות בלתי מוגבלת לבנקים. יתכן שהריבית באירופה תרד ו/או שהבנק המרכזי ינקוט בהרחבה כמותית. הבנק המרכזי האירופאי יוכל להחליט שהוא רוכש את האג"ח הממשלתיות באירופה בכמות שתידרש כדי לייצב את השווקים. בנק ישראל יוריד את הריבית.
יתכן ובשביל למנוע סיטאציה זו, גוש מדינות האירו יסייע ליוון לצאת בצורה מסודרת מהגוש במקום לסייע לה להישאר.