אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים בסקירה עולמית-יומית: היום יתכנסו מנהיגי האיחוד לפסגה בבריסל, במטרה לדון בעיקר בדרכי ההתמודדות עם הצרה הזאת שנקראת יוון. המשבר האירופי שגרם להאטת כלכלת העולם ועוד צפוי להמשיך בכך, מחק עד כה יותר מ-4 טריליון דולר משווי ניירות הערך בעולם. אל תצפו להודעות חיוביות מהפסגה, הם הולכים שם להיכנס ביוון, והשוק נלחץ שהוא שומע צעקות – שוקי המניות יורדים הבוקר בחדות, נבהלים מרוח הקרב באירופה. גוש האירו לא מתקפל ולא ממצמץ, האבירים מהצפון חדורי אמוק. וואו, אולי אלה לא רק איומי סרק, אולי הם באמת רציניים לגבי האפשרות שיוון תצא מהאיחוד? אם כן, אז חייבים להניח שיש גם תוכנית הגנה על המערכת הבנקאית ולהרגעת השוק למקרה שיוון תעזוב. אבל הבנקים באירופה אומרים שהם לא יודעים על זה כלום. סקר תרחישים שערך בלומברג בקרב 21 כלכלנים ופורסם הבוקר מעריך כי בפסגה יוצג ליוון אולטימטום שיפוג בפתיחת המסחר ביום שני. אני מאמין שאירופה אומנם תעשה כל מה שהיא יכולה כדי להשפיע על הבחירות החוזרות ביוון, אבל לא מאמין שהאולטימוטום מוקדם יותר אכן יקרה, שהרי אולטימטום כזה הוא גם אולטימטום נגדם עצמם. הסימנים מיוון הם דווקא שכדאי לחכות לבחירות. די אל תלחיצו אותנו ככה יותר, זה לא מצחיק.
העם היווני הצביע בכעס. פרשמים רבים מסכימים כי היוונים בעיקר הצביעו נגד, נגד המפלגות שהביאו אותם למצב הנוכחי ונגד המכות הקשות. הם היו כל כך נגד, עד שלא שמו לב במי בחרו. רק כעת הם קולטים שבחרו בנאצים מהימין הקיצוני ומצד שני בבריון חסר השכלה. אנשים ביוון מתחילים לפחד וסקרים חדשים מראים שהם לא רוצים אותו בתור המנהיג שלהם.
האם גרמניה תהיה מוכנה להתפשר על יעד האינפלציה עבור יוון? המדינות החלשות בגוש האירו נואשות לריבית נמוכה יותר ולאינפלציה גבוהה יותר כדי לשחוק את החובות. אלא שכידוע הגרמנים נוקשים מאד בעניין ולא מוכניםפ לכך, חלק מכך מוסבר ע"י הזיכרון ההיסטורי שלהם מהאינפלציה הקשה בתחילת המאה הקודמת שדחפה בין היתר לעליותה של המפלגה הנאצית. אלא שהלחץ באירופה, והדרישות הגוברות מגרמניה להפסיק להיות כאלה קשים, מעלה ציפיות שגרמניה תהיה מוכנה להתכופף קצת. האם הגרמנים יצליחו להיות קצת פחות יקים? (כינוי ליהדות גרמניה). מצד אחד נמצא הבנק המרכזי של גרמניה, הבונדסבנק,שהוא הניצי ביותר נגד, בעיקר בשל האינפלציה הגבוהה שכבר קיימת בגרמניה ביחס לממוצע בגוש האירו ומצד שני, הערות של שר האוצר הגרמני, וולפגנג שאובלה, על תמיכה בהעלאות שכר חזקות שיובילו כנראה להגדלת הביקוש המקומי – מה שיעורר אינפלציה אבל גם יעודד הגדלת היבוא של גרמניה מהמדינות החלשות באיחוד.
תעודות סל – כמו בופה חופשי: תעודות הסל מציעות למשקיעים כיום אפשרויות חשיפה למקומות שמעולם לא היו יכולים להגיע אליהם קודם, בטח לא בקלות. רכוב על תעודת סל יכול היום המשקיע הפשוט לרכב במהירות גבוהה על פני שטחי אג"ח של מדינות נידחות, מניות, זהב וסחורות שבקושי שמע עליהן. יכול להיחשף לנדל"ן שעדיין לא הוקם ולמטבעות שלא ברור אם ישרדו עד סוף השנה. כל סוחר, יועץ או מנהל השקעות יוכל להגיד שהתעודות הסל כל כך מפוזרות עד שאין כמעט מה לחשוש מהן. והם צודקים, תגביר מהירות חבר! עולם תעודות הסל הוא כמו בופה חופשי של השקעות, כל האפשרויות, כל הדברים האקזוטיים ובמחיר שטיפשות לא לקנות. טום לידון, הנשיא של גלובאל טרנד אינווסטמנט, אף טוען במידה גדולה של צדק כי "אם המשקיע הממוצע יילך לירות לעצמו ברגל, זה כנראה לא הולך להיות עם תעודות סל." אלא שאותה תחושת ביטחון שמספקות תעודות הסל היא לעיתים גם החסרון גדול שלהן. עם תעודות הסל המשקיע מעז לקחת יותר סיכון, להגיע למקומות רחוקים יותר שמעולם ככה לא היה נחשף אליהם. לא פעם קרה שתעודת סל שלמה נתנה תחושה של פיזור כשבדיעבד התגלתה כחשופה לניירות ערך עם מתאם חיובי גבוה. כך למשל משבר באסיה, משבר סחורות, או משבר בשוק האג"ח גרר את כל תעודות הסל לתאונה אבל במהירות גבוהה.
פרמיית הסיכון של צרפת עולה והתשואות יורדות: על רקע בחירתו של פרנסואה הולנד מהמפלגה הסוציאליסטית לנשיאות צרפת יורדות תשואות האג"ח של צרפת לשפל של כל הזמנים, כאשר תשואות האג"ח ל-10 שנים יורדות ל-2.78% (ראו גרף).
איך קורה שדווקא נשיא חדש שהמצע הכלכלי שלו קורא להגדיל את החובות, במטרה למנע תוכניות צנע עמוקות, גורר לירידת תשואות? האמת היא שגרף התשואה מטעה. את הסיכון של הגדלת החוב הצרפתי ניתן לראות בגרף אחר, הוא גרף של פרמיית הביטוח של החוב (CDS): לקראת הסבב הראשון של הבחירות החלה פרמיית הסיכון של צרפת ל-5 שנים לטפס מרמה של 156 נק’ (בסוף חודש מרץ) ל-205 נק’ ביום לאחר נצחונו בסבב הראשון לבחירות ולאחר מכן עד לשיא של 223 נק’ השבוע. אז איך למרות עליית הסיכון הזאת התשואה בצרפת ירדה? התשובה לכך נמצאת באותן סיבות שגרמו לעליית פרמיית הסיכון של צרפת. הפאסימיות שהתגברה הביאה לא רק לעליית פרמיית הסיכון אלא גם ליכולתה של אירופה להתמודד עם הבעיות שלה. הנסיונות להגדיל את החובות בצרפת גררו את המשקיעים להאמין כי אירופה תמשיך לדשדש עם נטל חוב גדול שיכפה עליהם ריבית נמוכה למשך זמן רב יותר. וכך, בעוד לפני הבחירות בצרפת וביוון ציפו המשקיעים לעליית הריבית כבר ביוני 2014 (ל-1.25%) כעת הם מגלמים העלאת ריבית ראשונה רק ביוני 2015. כלומר, בתוך חודשיים ירדו הציפיות למתווה הריבית בצורה חדה. אגב, אותו צפי לדחיית העלאת הריבית באירופה מסתיר עליה חדה יותר בפרמיות הסיכון של האג"ח האיטלקי והספרדי לעומת העליה המתונה יחסית בתשואות האג"ח שלהן.
מחר יפורסם מדד מנהלי הרכש באירופה, אם יהיה גרוע כמו זה של חודש אפריל, חרם עליהם. בינתיים היום צפויים להתקבל עוד נתוני שוק הנדל"ן מארה"ב, לאחר שאתמול נתון מכירות הבתים הקיימים עלה פחות מהציפיות המוקדמות, יש תחושה שהיום נתון מכירות הבתים החדשים דווקא יהיה טוב יותר. אבל זו סתם תחושה.