משה שלום מ-FXCM: בעולם החוזים זה נכון מאוד, ובעולם המניות ידוע היטב שזה ממש לא נכון. סכום אפס מייצג מצב שבו צד אחד בעסקה מרוויח את מה שצד שני מפסיד, ואין בלעדי זה דבר. כדי להרוויח (או להפסיד) בעסקה של סכום אפס, צריך להיות פעיל כנגד מישהו אחר באותה זירה.
האם במקרו כלכלה יש סכום אפס? כמובן שלא, אבל מתחילים לשמוע במדיה על ה"עובדה" שעל פיה המשבר האירופי בעצם מיטיב עם העם האמריקאי: הוא מעלה את ערכו של הדולר, ובכך מחזק את כוח הקניה של האזרח האמריקאי.
הוא מוריד את מחירי הסחורות, ובמיוחד מחירי האנרגיה, ובכך משחרר כספים פנויים לצריכה אחרת. הוא מעלה את קרנה של הכלכלה האמריקאית להשקעה, וליזמות. ובעיקר הוא מוריד מכוחו של היורו להיות מתחרה לדולר בזירת מטבעות הרזרבה העולמיים.
אם היינו חסידים של תיאוריות קונספירציה היינו בוודאי מסיקים מכל זה שלארה"ב יש יד ורגל בנפילתו האיטי של קונספט היורו.
האם באמת הפסדה של אירופה היא רווחיה של ארה"ב? ציינתי כאן חלק מאותם רווחים, אבל עליי להזכיר לכולנו עובדה (הפעם מוכחת בעליל) אחת פשוטה: הפד הינו אחד השחקנים הפעילים ביותר להצלת אירופה עד כה. ליתר דיוק נאמר שהפד (בעזרת מנגנון ה-Swaps ) מהווה את הגיבוי המאסיבי ל-ECB במקרי חירום של ממש.
מדוע? למה לפד לפעול כנגד האינטרסים שציינתי לעיל? אם נסתכל מעבר להצהרות הברורות של עזרה לחברים בעת צרה, נבין שהסיבה נעוצה במה שלמדנו בזמן קריסת ליהמן: קיימת גלובליזציה מוחלטת של המערכת הפיננסית, ובמיוחד של ניהול הסיכונים שבה. הפסד של בנק צרפתי גדול ישפיע על בנק אמריקאי, סיני, וברזילאי כמעט באותה מהירות, ועוצמה. שוק האשראי הוא עולמי, ושוק הנגזרים (מעל 500 טריליון דולר !!) גם הוא עולמי.
הפד בוודאי ינסה עד הדקה האחרונה לדחות את הצורך לעבור חוויה דומה למה שהוא חווה ב-2008, וזאת בדמות קריסת מדינה (יוון), וההשפעות שיש על כך על הבנקים המקומיים->האירופיים->הגלובליים.