משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: רוב הזמן המקצועי שלי, אני נמצא בתחושה חמימה של שגרה פיננסית. זה עולה, זה יורד, כולם משחקים את משחק המגמה. אבל, כאשר הברבור השחור מתחיל להציץ ולפגוע, אני מתחיל להרגיש סחרור קל מאוסף הידיעות המעניינות. זה דומה במקצת להימצאות במכונת כביסה תקשורתית.
נכון הדבר שכבר מאסתם מלשמוע על המשבר האירופי, ובמיוחד על יוון הסובלת? אבל מה לעשות, והברבור השחור הגיע הפעם משם.
יום אחרי יום, אנו עדים לקובעי מדיניות כלכליים חשובים המביעים שאננות, והשלמה, לגבי יציאתה של יוון מגוש היורו. תחילה שמענו על כך משר האוצר הגרמני, לאחר מכן ממישהו בכיר בבנק האירופי המרכזי, והיום בבוקר מקריסטין לאגארד (!!), ראש קרן המטבע הבינלאומי (IMF). אזכיר כאן שזו אתה קריסטין אשר התקשרה לפולסון (שר האוצר האמריקאי ב-2008 כדי להניא אותו מלתת לליהמן לקרוס).
מסקנה הגיונית אחת נשארה למחשבה: זה כנראה באמת יקרה! לא יאומן.
היורו, ובכלל כל נכסי הסיכון, מתחילים לתמחר את האירוע, ובצורה די מהירה, כפי שאתם יכולים לראות. אבל זה לא הכול. שמענו שהוצא כמיליארד יורו מן הבנקים היוונים על ידי האזרחים שם, שמענו שכנראה לא יהיה מנוס מבחירות חוזרות ביוני (כי לא מצליחים להקים ממשלה באתונה), ושמענו שקרנות גידור מתחילות להמר בגדול (שוב) על ה-CDS היווני. אזכיר כאן שהימור כזה מהווה, בעצם, הימור על "פשיטת הרגל" של המדינה, וזאת בצורה אלגנטית ועקיפה.
כל זה בא לומר דבר אחד: אשר יגורנו בא. אירופה, ויוון הקטנה כמובילה בראש, הם הדומינו הראשון. כל עיני העולם, ובמיוחד אלו של הנשיא הצרפתי הטרי, אלו של השולטים בספרד, בפורטוגל, ובאיטליה, ולדעתי גם אלו של חלק מן הציבוריות הגרמנית, נשואות לעבר מריו דראגי הקוסם.
טרישה (ראש הבנק האירופי המרכזי הקודם, והנוקשה), הוא כבר לא יהיה, אבל האם הוא יכול להיות אלן גרינספן, או רחמנא לצלן, בן ברננקי? האם ה-LTRO יהפוך ל-QE רשמי, אמיתי, מכול הלב? זו התקווה של כל אלה המחזיקים עדיין (וממש אין הרבה כאלה) פוזיציות לונג על היורו הצולל.