יוון מתקרבת בצעדים מהירים לפרישה מגוש האירו. שלוש המפלגות הגדולות לא הצליחו לגבש קואליציה והחזירו את המנדט להרכבת הממשלה לנשיא, אשר הודה שגם הוא רואה אפשרות של בחירות חדשות כסבירה ביותר. הבחירות יכולות להתקיים באמצע יוני. על פי הסקרים האחרונים, המפלגות שמתנגדות לתנאי החילוץ ולצנע יגבירו את כוחן.
מהם הסיכויים שפרישתה של יוון תהפוך למקרה "ליהמן 2"?
חובותיה של יוון מוערכים בכ-400 מיליארד אירו. כ-250 מתוכם לגופים הממשלתיים או הרשמיים האחרים. החוב לבנק המרכזי האירופאי מסתכם בכ-160 מיליארד אירו (בגין האג"ח היווניות שנרכשו על ידו ובגין האג"ח שהוא מחזיק כבטחונות נגד קווי אשראי לבנקים ביוון). בנוסף, יוון חייבת לקרן המטבע ולקרן החילוץ האירופאית. אומנם באופן רשמי חדלות הפירעון של יוון אמורה ליצור "חור" במאזנו של ה- ECB, אך בסופו של דבר לא בטוח שהממשלות באירופה יצטרכו להזרים כספים אל הבנק המרכזי. בדרך כלל הבנקים המרכזיים מעבירים לממשלה את עודפי הרווחים, אך ההפסדים נותרים במאזן. בנק ישראל גורר חור שנובע מרכישות הדולרים ומתנהל בגירעון בהון עצמי של 37 מיליארד ₪ נכון לסוף שנת 2011. מי יודע בכמה מופסד ה-FED מהכספים שהזרים לחילוצים בשנים 2008-2009.. לא נשכח שה-ECB יכול להדפיס אירו. אפשר גם להפנות כספים שיועדו ליוון למאזנו של הבנק המרכזי. הסיכוי שיוון לא תחזיר כספים ל-IMF הינו קטן כי הכספים הללו מבוטחים ברמה הכי גבוהה. מלבד זאת, היחסים עם קרן המטבע מאוד חשובים ליוון כי לאחר שתחזור לדרכמות, הקרן תהיה הגוף היחיד שיוכל להושיט לה סיוע.
מרבית החובות למחזיקים הפרטיים הומרו לאג"ח חדשות אחרי התספורת, אשר אמורות להתחיל לשלם רק בשנת 2023. מרבית החובות של יוון כבר הופרשו ע"י הגופים המחזיקים אותם. כך בסוף שנת 2011, עוד לפני התספורת, החשיפה של הבנקים בחו"ל לחובות של יוון הייתה 23 מיליארד דולר, כאשר לפני שנה היא עמדה על כ-64 מיליארד. בסך הכול, אי תשלום החובות למחזיקים פרטיים אינו מהווה בעיה חמורה. חלק מהאג"ח מוחזק ע"י הבנקים היווניים עצמם.
החשש העיקרי מהפרישה של יוון נובע מתגובת שרשרת שתפיל מדינות אחרות ובנקים. בעניין זה נציין, שלמרות הסיכוי הגבוה כל כך לפרישתה של יוון, השווקים הפיננסיים יחסית די רגועים. ריבית הליבור רק ירדה בימים האחרונים. כנ"ל מרווחים שונים שמשקפים את רמת המתח במערכת הפיננסית, כגון OIS-Libor, TED spread ואחרים. פרמיות ה-CDS של הבנקים באירופה עלו אומנם, אך הן רחוקות מהרמות שהיו בסוף שנת 2011. האם זה אומר שהשווקים מייחסים סבירות נמוכה לאירוע, או שהם מעריכים שהנזקים בעקבותיו לא יהיו כל כך חמורים?
אפשר להניח שתוכניות פעולה למקרה של פרישתה של יוון נמצאות במגירות של קובעי המדיניות בכל המדינות. דווקא מקרה זה עשוי להיות זרז לביצוע מספר צעדים נחוצים ומועילים אשר נמנעו מלבצע עד היום. סביר להניח שהבנקים המרכזיים יספקו נזילות בכמות בלתי מוגבלת לבנקים. יתכן שהריבית באירופה תרד. הבנק המרכזי האירופאי יוכל להחליט שהוא רוכש את האג"ח הממשלתיות באירופה בכמות שתידרש כדי לייצב את השווקים, צעד אשר נמנע מלעשות עד כה.
לסיכום נציין, שאומנם השלכות הפרישה יהיו הרסניות ליוונים עצמם, אך האיום היווני יוסר לחלוטין מסדר היום האירופאי, מה שיוכל להגביר ודאות בהמשך. יתכן והפרישה של יוון עלולה לגרום לתגובה חדה של השווקים בטווח הקצר, אך בהסתכלות ארוכה יותר הפוטנציאל ההרסני שלה עשוי להיות קטן בהרבה מאשר האירוע של ליהמן.