הכנסת אישרה ביום 8 במאי 2012 בקריאה שניה ושלישית את תיקון מס’ 13 לחוק ההגבלים העסקיים, אשר מוסיף לכלי האכיפה בחוק ההגבלים העסקיים מנגנון להטלת עיצומים כספיים. הממונה על ההגבלים עסקיים, פרופסור דיויד גילה, בירך על תיקון החוק ואמר כי "תוספת מנגנון העיצומים הכספיים לחוק ההגבלים העסקיים היא פריצת דרך של ממש ביכולת האכיפה של חוק ההגבלים העסקיים. למנגנון העיצומים תהיה חשיבות רבה להרתעה אפקטיבית ולמניעת מגוון הפרות של החוק, במטרה להגן על התחרות, לשפר את רווחת ציבור הצרכנים בישראל, ולהילחם בבעיית יוקר המחיה. ברצוני להודות לממשלה, לשר התמ"ת מר שלום שמחון, לוועדת הכלכלה בראשות חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן, ולכנסת על שיתוף הפעולה הפורה בהשלמת תיקון חשוב זה".
לפני תיקון החוק, הסנקציה המשמעותית היחידה על הפרת חוק ההגבלים העסקיים הייתה במסגרת הליכים פליליים. אלא שהליך פלילי, שהוא מטבעו מורכב וארוך, ונותן מענה חלקי בלבד למגוון הפרות החוק. מנגנון העיצומים המנהליים נועד להתמודד עם קשיים אלו ולמנוע מחסור באכיפה והרתעה מספיקים. על קידום תיקון לחוק המוסיף עיצומים מנהליים המליצו גם ועדת טרכטנברג, ועדת שני ("ועדת הריכוזיות"), מבקר המדינה וועדת התחרות של ארגון ה-OECD.
התיקון לחוק כולל הוראות הקובעות, בין היתר, את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים להטיל על חברות שמפרות הוראות שונות בחוק (כגון עשיית הסדר כובל ללא אישור או פטור, ניצול מעמד לרעה של בעל מונופולין, הפרת תנאים והוראות של הממונה על הגבלים עסקיים ושל בית הדין להגבלים עסקיים) עיצום כספי בגובה של עד 8% ממחזור המכירות של החברה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על 24 מיליון שקלים. החוק קובע שיקולים שיש לשקול בקביעת גובהו של עיצום ומסדיר בהליך מוגדר, הכולל שימוע, את הטלת העיצום על ידי הממונה ואת הביקורת השיפוטית על החלטתו, הן לגבי הטלת העיצום והן לגבי גובה העיצום, על ידי הגשת ערר לבית הדין להגבלים עסקיים.