הביטוח הלאומי מפרסם ממצאים עיקריים מסקר בנושא הביטחון התזונתי בישראל לפיהם כי 81.1% מהמשפחות חיות בביטחון תזונתי, 8.3% חיים בתחושת אי- ביטחון תזונתי קל, ו-10.6% באי-ביטחון תזונתי ניכר. הממצאים מצביעים על הבדלים ניכרים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ברמת האי ביטחון תזונתי שלהם. השר כחלון "אדרוש מהאוצר להקצות בבסיס התקציב לשנת 2013 מאה מיליון שקל למיגור התופעה," המנכ"ל מור-יוסף " אני רואה חשיבות רבה בהגדלת הקצבאות שרמתן נמוכה"
שר הרווחה והשירותים החברתיים, מר משה כחלון, "אאבק לשיפור הביטחון התזונתי ולשם כך אדרוש מהאוצר להקצות בבסיס התקציב לשנת 2013 מאה מיליון ₪, כך שהתקציב לא יהיה חד פעמי, על מנת שנצליח למגר את התופעה הקשה. כמו כן אאבק להגדלת הקצבאות לקשישים ולמקבלי הבטחת הכנסה כדי לתת מענה לפגיעה בביטחון התזונתי ולהפחתת העוני."
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי פרופ’ שלמה מור-יוסף, מוסר כי יש בנתונים אלה כדי ללמד על החשיבות של הגדלת הקצבאות שרמתן נמוכה, למשפחות הנזקקות בגיל העבודה. כמו כן בממצאים יש אינדיקציה לכך שהסיוע למשפחות מסייע להפחית את רמת אי-הביטחון התזונתי, אך בדרך כלל אין בו כדי למגר את התופעה, שכן הנעזרים בארגונים ובעמותות לשם צריכת מזונותיהם, חשים עדיין אי-ביטחון תזונתי.
בבחינת ההבדלים הגיאוגרפיים מתברר שרמת האי-ביטחון התזונתי הגבוהה ביותר נמצאה במחוז ירושלים ולאחריו מחוז הצפון – שני מחוזות ששיעור הערבים בהם גבוה. לאחר מכן במחוזות הדרום וחיפה נמצאה רמה הדומה לממוצע, ואילו במחוזות תל אביב והמרכז רמת האי ביטחון תזונתי נמוכה בהשוואה לממוצע הארצי. הנתונים מראים גם כי הרמה הגבוהה יותר של אי-ביטחון תזונתי עולה ביחס ישר לרמת האי ביטחון תזונתי הכולל.