הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן: החל מחודש ינואר 2012 שונתה מתכונת סקר כוח אדם מסקר רבעוני לסקר חודשי וכיסוי הסקר הותאם למקובל ב- OECD. חלו שינויים רבים במתכונת הסקר כאשר השינויים הבולטים כוללים את הכללת חיילי צבא חובה וקבע בסקר, הרחבת מספר היישובים הנכללים בסקר, העלאת תדירות הסקר והרחבת המדגמים המהווים את הבסיס לו. בהתאם להבהרות שניתנו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), "השבר" המתודולוגי בסדרות נתוני שוק העבודה, אינו נובע רק מהוספת כוח העבודה הצבאי למדגם, אלא מכ- 40 שינויים מתודולוגיים שונים ובהן שינוי שנת המפקד על בסיסה נבנה הסקר החדש. מכאן, שלא ניתן לחשב את הסדרה אחורה רק באמצעות הוספת נתוני כוח העבודה הצבאי. עוד נוסיף כי לפי בדיקות שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההבדלים בטעויות הדגימה שבין שני הסקרים מסבירים כשליש "מהקפיצה" בשיעור האבטלה בעת המעבר למתוכנת החדשה ל-6.7% בסקר החדש בהשוואה ל- 5.4% בסקר הישן.
מספר המועסקים הולך ועולה ושיעור האבטלה ברבע הראשון של 2012 עמד על 6.7% בדומה לרבע הרביעי של 2011: בהתאם למתכונת החדשה של הסקר, שיעור האבטלה בחודש מרץ עמד על 6.9% בהשוואה ל- 6.5% בחודש פברואר (נתונים מנוכי עונתיות). מאחר והניכוי העונתי נעשה באמצעים עקיפים, ולא בדרך הרגילה בה נהוג לטפל בעונתיות[2], ראוי גם להתייחס לשיעורי האבטלה על פי נתונים לא מנוכי עונתיות, ועל פי נתונים אלו שיעור האבטלה ירד בחודש מרץ ל-6.5% לאחר שהיה ברמה של 6.6% בחודשיים הראשונים של 2012.
יתר על כן, על פי סקר כוח האדם הרבעוני, שיעור האבטלה הממוצע לרבע הראשון של 2012 הוא 6.7%, זאת בדומה לשיעור האבטלה ברביע האחרון של 2011 (לפי נתונים מנוכי עונתיות ולאחר התאמת הנתונים במבנה הסקר הקודם באמצעות מקדמי הקישור המתאימים).
במקביל ליציבות היחסית בשיעור האבטלה, חלה עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה מ- 62.2% ל- 63.0%. גם כאן, בדומה לשיעור האבטלה, נראה שתנודות כה חדות בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה בתקופה של חודש אחד בלבד קשורים ככל הנראה גם לקשיים טכניים בניכוי העונתיות של הסדרה החודשית.
במבט קדימה, ניכוי העונתיות עשוי ליצור תנודתיות גבוהה של הסדרות החודשיות החדשות של נתוני שוק העבודה בשנים הקרובות. רק לאחר שתצטבר סדרה של כ- 3-5 שנים ניתן יהיה לתקן את ניכוי העונתיות ולהתאימה באופן מלא למאפייני המדגם החדש. אחת הדרכים להתמודד עם הסטייה שעלולה להיות בנתונים החודשיים הנובעים מסיבות טכניות שונות הנה בחינה של הממוצע הרבעוני, אשר מחליק את התנודות החודשיות.
נקודה נוספת שיש להתייחס אליה הנה היחס בין שיעור ההשתתפות ושיעור האבטלה. בנתוני חודש מרץ חלה עלייה בשיעור האבטלה אך גם בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. כלומר, מספרם של אלו שאינם מוצאים עבודה עלה, אך זאת, לצד עלייה במספרם של אלו שבחרו לחפש עבודה באופן פעיל (משתתפים בכוח העבודה). מבחינת הנתונים האבסולוטיים, עולה כי בחודש מרץ נוספו 35.1 אלף מועסקים ו- 17.7 אלף מובטלים (סך הכל תוספת של 52.8 אלף איש שנוספו כמשתתפים פעילים בכוח העבודה). לפי ניתוח זה ניתן לומר כי מספר המשרות בשוק העבודה עדיין גדל, אם כי לא בקצב התואם במלואו את הגידול בכוח העבודה הפעיל. בניתוח מגמת מספר המועסקים על פי הנתונים הרבעוניים, שהם רלוונטיים יותר לשם הערכת מצב לגבי שוק העבודה בישראל, חלה במהלך הרביע הראשון של 2012 עלייה במספר המועסקים. זהו המשך של המגמה החיובית במספר המועסקים הניכרת מאז ראשית 2010.
במבט כולל, אף שהצמיחה הכלכלית בישראל הואטה במהלך השנה החולפת, שוק העבודה עדיין מצליח "לייצר" מקומות עבודה. עם זאת, הגידול במספר המועסקים איננו צפוי להספיק בכדי למנוע עלייה בשיעור האבטלה ושיעור זה צפוי להיות כ-7.3% בשנת 2012 בממוצע לעומת כ-6.9% בשנת 2011 (עם התאמה של נתוני 2011 לשיטת המדידה החדשה). באשר ל-2013, ישנה מידה גדולה יחסית של אי-וודאות לגבי האצת הצמיחה באופן משמעותי בשנה הבאה, ובנסיבות כאלו שיעור האבטלה עלול להמשיך ולעלות לרמה ממוצעת של 7.5-8.0% ב-2013.